הגדרת מדע המדינה
ה מדע המדינה הוא משמעת חברתית המתמקד ב לימוד תיאורטי ומעשי של פוליטיקה, של מערכות פוליטיות, כגון מלוכה, אוליגרכיה, דמוקרטיה, ועוד, והתנהגות פוליטית.
משמעת שלומדת פוליטיקה באופן תיאורטי ומעשי
יש לציין שמדובר במדע שנמצא בקשר הדדי עם מדעים אחרים כגון: כלכלה, היסטוריה, סוציולוגיה, בין השאר.
בעיקרון מה שמדע המדינה עושה הוא להתבונן בעובדות שונות של המציאות הפוליטית ואז להוציא עקרונות פעילות כלליים במובן זה.
אם נחזור למקורותיו, עלינו להציב את עצמנו ממש במראה האדם, מכיוון שהאדם עצמו הוא חיה פוליטית, ולכן מהעת העתיקה המרוחקת ביותר אנו יכולים למצוא התייחסויות לנושא, למרות שלא היה ברור אז וכפי שהוא היום, כמדע פורמלי.
ניקולאס מקיאוולי, חלוץ ואבי הפוליטיקה
למרות שאין עמדה אחת המאפשרת לנו לציין פה אחד את ראשיתו של המדע, חוקרים רבים בנושא מציינים עבודתו של הפילוסוף והפוליטיקאי האיטלקי ניקולס מקיאוולי, במאה ה -15, בתקופת הרנסאנס, כראשיתה הרשמית.
אפילו יותר, המסה שלו על פוליטיקה, הנסיך, שהופץ באופן נרחב מאז המאה ה -15 והיה בעל השפעה ניכרת עד היום, הוא מתאר מודלים שונים של מדינה על פי מקור הסמכות.
כמו כן, הוא עוסק בהגדרת התכונות שעל הנסיך להיות בעל כדי לשלוט בסמכות.
ואז, מקיאוולי, היה מניח את האבן הבסיסית לפורמליות של המדע, ואז במשך עשרות ומאות שנים התפתח מדע המדינה על פי תודות לתרומתם של הוגים שונים שניתחו את השינויים המהותיים באותם זמנים.
וכעת הפעילות של מדע זה מתמקדת יותר מכל בניתוח הפעלת הכוח, הממשל והניהול של הממשלות, משטר המפלגות הפוליטיות ותהליך הבחירות.
דיקטטורה מול דמוקרטיה, אחד הנושאים הגדולים ביותר למחקר של מדע זה
בימי קדם היה קשר הדוק בין כוח פוליטי לדת, כשהם בדרך כלל מרוכזים ומוחזקים על ידי אותן ידיים, אם כי כיום היחסים הללו ממשיכים להיות קרובים במקרים רבים מה שהשתנה הוא עמדת הדת, בהיותו שחקן חברתי ממונה על התערבות בזמנים בהם החברה דורשת זאת כבן שיח פוליטי, אך לא משיא הכוח, מקבל החלטות כמו בעבר.
המלוכות המוחלטות שהפעילו משטרים טוטליטריים ודיקטטורים היו אלה שהחזיקו בכוח פוליטי ודתי.
הגעת הדמוקרטיה, בתקופה האחרונה יותר, אפשרה לריבונות ליפול על האנשים שהם האחראים והכוח לבחור את נציגיהם הפוליטיים באמצעות זכות בחירה.
דמוקרטיה היא ללא ספק מערכת השלטון הרבים ביותר שקיימת מכיוון שהיא מודה במגוון וריבוי הצבעים ובדעות הפוליטיות בנושאים השונים המשפיעים על החברה.
מערכת המפלגות הפוליטיות הפועלות בדמוקרטיה מאפשרת לכל אחת מהן להביע בחופשיות את הצעותיה, כך שבמידת הצורך אזרחים יוכלו לבחור את המתאים בצורה הטובה ביותר לאידיאלים שלהם.
בצד ההפוך, הדיקטטורה תימצא, הארגון הפוליטי שבו הרשות לא נבחרה באמצעות ההצבעה או על ידי כל מנגנון מוסדי אחר שאושר על ידי התקנות.
בדרך כלל הם תוצאה של הפרה של נורמה כלשהי שמסללת את הגישה לשלטון.
הדיקטטורה נשמרת על ידי כוח המופעל למעשה, בדרך כלל מלווה בכפייה ובאלימות נגד יריבים ובצמצום חירויות הפרט.
כעת, ישנן דיקטטורות רבות שעלו לשלטון בדרך חוקתית אך לאחר מכן פנו להפעלת כוח סמכותי.
אלימות ממלכתית היא הביטוי הגרוע ביותר שדיקטטורות מראות בדרך כלל כמבצע כוח.
לא אכפת להם מההשלכות הקשות של הפעלת סמכות באופן סמכותי והם חסרי רחמים כנגד מי שמערער על סמכותם.
לרוע המזל בעולם היו דוגמאות סמליות וכואבות מאוד לדיקטטורות, כמו הנאציזם.
