הגדרת צדק
המונח של צֶדֶק מציג שימוש חוזר בשפה הספרדית ובהתאם להקשרים שבהם הוא משמש, הפניות שלו ישתנו, אם כי באופן כללי, הצדק יהיה אותה סדרה של כללים ונורמות הקובעים תרחיש מספק לגבי היחסים בין יחידים בינם לבין עצמם ובינם לבין מוסדות. המסגרת הרגולטורית האמורה תקבל, או, אם לא תצליח, לאסור על פעולות באינטראקציות האמורות. החובה לשמור על שלום בין בני החברה היא שמסמנת את מקור הצדק.
ראוי לציין כי צדק הוא ערך שייקבע תמיד על ידי החברה וקשור קשר הדוק לזמנים ולציוויליזציה, כלומר, אין היום תפיסת צדק כמו לפני עשר מאות שנים.
דמותה של האלה תמיס חמושת בחרב ביד אחת, איזון ביד השנייה ועצימת עיניים היא הסמל האוניברסלי לרעיון הצדק. פסל זה מייצג את האנשה של המושג אותו אנו מנתחים. האיזון מבטא את רעיון האיזון והסדר, החרב מתקשרת לכוחם של אלה המפעילים צדק וכיסוי העיניים מזכיר לנו את רעיון חוסר המשוא בפני האמת.
רעיון האיזון והצדק
מאז ימי קדם, בני אדם סברו כי קיים סדר קוסמי או חוק אוניברסלי השולט בכל האירועים ובחיי בני האדם.
כאשר הסדר הזה נשבר, אנו אומרים שקרה משהו לא הוגן. בואו נדמיין שמישהו עובד ובתמורה לא מקבל משכורת. זהו מצב לא מאוזן, ולכן פעולה המנוגדת לרעיון הצדק.
לגבי דת קטולית, הצדק הוא ביחד עם זהירות, מתינות ואומץ, אחד מ סגולות קרדינליותבינתיים, הנוהג בו, כלומר, אדם שפועל ומתנהג לצדק ידאג, במידת הצורך, ל תן לכולם את מה שמתאים ושייך לו, תמיד ממשיך מהון עצמי ומכבוד לטובת כולם. הוא לעולם לא יזכה במצבו האישי על פני השאר, אלא להפך, מכיוון שהוא מגלה נטייה מיוחדת להמשיך על פי החוק.
צדק כמוסד
לכולנו יש מושג מה הוגן או לא. אם אנו רואים שפעולה אינה הוגנת, אנו חשים כעס. בתי משפט לצדק, חוקים ונהלים משפטיים נוצרו כדי להילחם בכל סוג של עוול בחברה. עם זאת, לא תמיד רעיון הצדק ופעולת הצדק כמוסד חופפים.
הוא מייעד, מצד אחד, את העונש ויישומו, אשר מוכרעים על ידי בית משפט או שופט, ומצד שני, את החלטת חפותו של מישהו, הניתנת גם על ידי שופט או בית משפט לצדק. "משפחתו של השוטר שנרצח ביקשה מבית המשפט לעשות צדק. הצדק הועמד ואחי שוחרר מאשמה ומאשמה".
כמו כן, באותו תחום משפט, זה שם נרדף ל ייפוי כוח ("צדק ארגנטינה קבע את אשמתו של מאסרה בפשעים נגד האנושות") ומאפשר לך גם לייעד את ה- אדם או בית משפט האחראי על אכיפת צו.
גישות שונות
עבור חלק מהסופיסטים הצדק אינו אלא הנוחות של החזקים ביותר. במקום זאת, אפלטון מגן על תזה מנוגדת: כדי שקהילה תהיה בעלת צדק, יש צורך שבנפש האדם יהיה אידיאל של צדק.
עבור אריסטו הצדק הוא המרכיב של כל המידות המוסריות. מנקודת המבט הנוצרית הצדק מורכב מלתת לאלוהים ולגברים את מה שמתאים להם (שכן סנטו תומאס, כוח, זהירות, מתנות וצדק הם המעלות המוסריות הבסיסיות).
על פי חזונו של ג'ון רולס, בני האדם הגיעו למעין הסכמה כללית לגבי צדק. כדי לבנות אידיאל ראשוני של צדק עלינו להתחיל מעמדה של חוסר משוא פנים מוחלט וללא כל דעה קדומה. מנקודת הנחה זו הצדק מתבסס עם שילוב של שני יסודות: חופש הפרט ושוויון (היבט אחרון זה מתחלק בתורו לשניים: שוויון הזדמנויות והמאבק באי שוויון).
על הרעיון שאנו מנתחים, ישנן השתקפויות רבות שנעשו. נאשר כי אין שלום ללא צדק, כי אדישות לצדק הופכת אותנו לשותפים, כי להיות בעד צדק זה להיות בעד האמת, או שמראה הצדק הוא סוג של עריצות.
