הגדרת פטור
הפועל exonerate מוצג כמילה נרדפת להקלה או פריקה ומשמש להזכיר שמישהו מפסיק להיות בעל אחריות למשהו וכתוצאה מכך הוא משתחרר מאשמתו האפשרית.
פטור כפעולת הפטור מעיד על כך שאדם משוחרר מלקיחת אחריות מסוימת, מכיוון שהוא אינו תואם לו משום מה. כדי להמחיש רעיון זה, כדאי לנקוט בדוגמה פשוטה: חובת תשלום מס המע"מ. מס זה הוא בעל אופי כללי, אם כי החקיקה עצמה שוקלת שורה של נסיבות בהן אין חובה לשלם מס כאמור, ולכן יש פטור במקרים מסוימים.
כרעיון כללי, פטור מרמז שיש כלל חובה המשפיע על כולם באופן שווה, אך לכל כלל יש יוצאים מן הכלל שלו וכל יוצא מן הכלל הוא דרך לפטור מישהו, לפטור אותו.
בתחום המשפט
למונח הנדון יש מימד משפטי ברור. אנו יכולים לומר שאם מישהו מקבל פטור על משהו, פירוש הדבר שלא ניתן לדרוש אחריות משפטית באופן חוקי. מסיבה זו נקבעים לעיתים סעיפי פטור, משום שבאופן זה מי שחתום על סעיפים נמנע מלהיחשב לאחראי או אשם במעשים מסוימים. סעיפי הפטור מאחריות מוטלים בספק על ידי משפטנים מסוימים, מכיוון שהם סבורים שלא ניתן להסכים מראש על אחריות מסוימת לפטור, מכיוון ששום סעיף אינו תקף במקרה שהוא מתנגד לקביעת החוק.
בהקשר של המשפט הפלילי מושג הפטור משמש לעתים קרובות בקשר לרעיון האחריות הפלילית. לפטור ניתן לפטור את אחריותו אם נוצרות סדרה של נסיבות מזככות: הפרעה נפשית חולפת, מצב של שיכרון גבוה או על ידי שינוי משמעותי כלשהו ביכולת האינטלקטואלית.
בין הגורמים השכיחים ביותר לפטור פלילי, ההגנה הלגיטימית היא הידועה ביותר. יש נסיבות המשמשות גם כטיעון אפשרי להימנעות מאחריות: מצב הכורח (למשל, במקרה שמישהו גנב למטרת האכלה בלבד).
הגורמים לפטור נחקרים בחוק העונשין של עם, אם כי זה לא מונע דיון משפטי אפשרי בכמה סיבות. דוגמא מובהקת היא הפטור עקב קו החובה. נתון משפטי זה שימש בהזדמנויות רבות כדי למנוע אחריות פלילית, כפי שקרה במשפטי נירנברג בהם נשפטו חיילים נאצים בסוף מלחמת העולם השנייה.
