הגדרה של ביואתיקה
ביואתיקה ידועה כענף האתיקה העוסק בהנפקת העקרונות שיש להתייחס להתנהגותו של אדם בתחום הרפואי. אמנם, ביואתיקה לא רק מצטמצמת או מוגבלת להבנה בכל הקשור לתחום הרפואי, אלא גם נוטה להבין את הבעיות המוסריות המתעוררות במהלך חיי היומיום, ובכך להרחיב את מושא המחקר ותשומת הלב לנושאים אחרים כגון כטיפול נכון ונאות בבעלי חיים ובסביבה, למשל.
אף כי מדובר בשאלות עליהן שאל האדם הרבה במהלך ההיסטוריה שלו, ביואתיקה זו דיסציפלינה חדשה יחסית ושמה נובע מהאונקולוג הצפון אמריקאי ואן רנסלייר פוטר, שהשתמש בה לראשונה בשנת 1970 במאמר שהתפרסם במגזין אוניברסיטת ויסקונסין..
ביואתיקה נתמכת על ידי ארבעה עקרונות: אוטונומיה, מיטיב, אי-זדון וצדק.
אוטונומיה מרמזת בעצם על כבוד לכל האנשים, ומבטיחה להם את האוטונומיה הדרושה לפעול בעצמם, כלומר כבעלים של החלטותיהם שלהם, אפילו במקרה של אנשים חולים. פעולה באופן אוטונומי תמיד תביא לאחריות וזו זכות בלתי ניתנת לערעור, כפי שאמרתי לך, אפילו במחלה. בהקשר הרפואי, אז על המקצוע הרפואי לכבד תמיד את הערכים וההעדפות של המטופל מכיוון שזה נוגע לבריאות שלו.
עקרון ההטבה מצביע בפני הרופא על החובה לפעול תמיד לטובת הזולת, שאותו הוא מקבל מיד אם הוא הופך להיות כזה. צדקה מרמזת על קידום טובת המטופל אך ללא התחשבות בדעתו, כי כמובן אין לו את הידע הדרוש כדי לפתור את מצבו כאילו יש לרופא.
מצד שני, עיקרון הרשלנות קובע את הימנעות מכוונת מביצוע פעולות העלולות לגרום נזק או נזק לאחרים. זה יכול לקרות בנסיבות מסוימות שבחיפוש אחר אותו פיתרון עבור המטופל, נגרם נזק, במקרה זה, אם כן, אין רצון לפגוע, הנושא יעבור תוך הימנעות מפגיעה מיותרת באחרים. זה יכלול את הרופא בהכשרה טכנית ותיאורטית מספקת ומחקר, בין היתר על טיפולים, פרוצדורות וטיפולים חדשים.
ולבסוף עקרון הצדק שירמז על מתן יחס שווה לכולם בכדי להפחית בין היתר את אי-השוויון החברתי, הכלכלי, התרבותי והאידיאולוגי. למרות שזה לא אמור להיות המקרה, ידוע שלעתים מערכת הבריאות בחלקים מסוימים של העולם זוכה בטיפול בחלקם ופוגעת בזה של אחרים רק בגלל מצב חברתי או כלכלי, בין החוזרים ביותר, אז, זה מה שעיקרון הצדק הזה מצביע עליו.
הנושאים העיקריים בהם יבינו אתיקה תהיה השתלת איברים, המתת חסד, רבייה מסייעת, הפלות, הפריה חוץ גופית, מניפולציה גנטית, בעיות אקולוגיות, הסביבה והביוספרה.
