הגדרת סיבי שריר
שרירים מורכבים מאיחוד של קבוצת תאים המהווים יחידות כיווץ שתפקידם לספק לה את יכולת התנועה שלה, כל אחת מיחידות או תאים אלה מכונה סיב שריר.
מסיבי שריר לשריר
לסיבי השריר צורה של נימה מוארכת, הם נפגשים בקבוצות המסודרות בצורה מקבילה ויוצרים יריעות, כל קבוצה מכילה כלי דם ומכוסה ברקמת חיבור היוצרת את חבילות השרירים המצטרפות זו לזו כדי להוליד את השריר.
רקמת החיבור נוצרת בעיקר על ידי קולגן, תפקיד זה הוא ליצור תאים עצמאיים וגם לספק את המרחבים שדרכם מסתובבים כלי הדם המובילים גם חמצן וגם חומרים מזינים לתאי השריר ומחזירים חומרי פסולת כגון פסולת חזרה לכלל. מחזור דו תחמוצת הפחמן (CO2) וכן המוצרים הנובעים מפעילות שרירים, ביניהם שולטת חומצת חלב.
חשיבותו של השריר המורכב מתאים נעוצה בעובדה שהדבר מאפשר לבצע תנועה רק בחלקו ולא במלואו. במקרה של שרירים גדולים כמו הדלתא שנמצאת בכתף, כיווץ החלק הקדמי שלה עוזר להביא את הכתף קדימה, ואילו כאשר החלק האחורי שלה מכווץ, הכתף נעה יותר לכיוון הגב.
תפקוד סיבי שריר
סיבי שריר מסוגלים להתכווץ, לקצר את אורכם, תופעה זו היא המאפשרת תנועה בשרירים רצוניים או שריר מפוספס, שהם המרכיבים את מערכת השרירים.
סוג אחר של סיבי שריר קיים ברמת הלב שמוליד את שריר הלבבכך התכווצות סיבי השריר מאפשרת לדופק הדרוש להזרמת דם במערכת הדם.
הקרביים מכילים סוגים אחרים של סיבי שריר שמקורם ב שריר חלק, כיווץ הסיבים הללו הוא תהליך לא רצוני ומאפשר להתרחש תנועות המגדילות או מקטינות את קוטר הקרביים החלולים ואת הצינורות השונים, דבר המעדיף או מאט את מעבר החומרים דרכו. דוגמה לכך מתרחשת במהלך העיכול, סיבי השריר מקוצרים כדי להוליד תנועות פריסטלטיות המעדיפות מעבר מעי עם מה שהאוכל עובר מהפה לוושט, לקיבה, למעי הדק ולבסוף למעי הגס, בתהליך זה רבים תעלות מתערבות ומקלות על הגעתם של חומרים הדרושים בתהליך זה, כגון מרה מהכבד ואנזימים שמקורם בלבלב.
סיבי שריר אדומים ולבנים
לסיבי השריר יש וריאציות שמאפשרות להם להסתגל לצרכים של כל סוג של שריר. ישנם סיבים עשירים בתרכובת הנקראת מיוגלובין ההופכת אותם לכהים יותר, סיבים אלה מתכווצים לאט, סוגים אחרים של סיבים נקראים סיבים לבנים, הם בעלי קוטר גדול יותר אך מכילים פחות מיוגלובין.
ה סיבי שריר לבנים יש מטבוליזם אנאירובי, הם נועדו לבצע תנועות מהירות וחזקות לפרק זמן קצר, סיבי שריר אדומים יש להם חילוף חומרים גבוה יותר, הם דורשים נוכחות של חמצן ולכן הם אירוביים, הם תורמים לביצוע תנועות איטיות יותר הדורשות התנגדות וכוח גדולים יותר.
צילום: iStock - DaniloAndjus
