הגדרת הטוב
המונח טוב מתייחס לאחד המאפיינים הכמעט בלעדיים והאופייניים ביותר של האדם, המשותף רק למיני בעלי חיים שבהם, בכל מקרה, הוא אינו קיים בצורה בולטת כמו אצל בני האדם. חסד הוא הסגולה המאפשרת לאדם לרחם על זולתו ולפעול לטובת השנייה על מנת להעניק לו תחושות נעימות שונות כמו תחושת אושר, תחושת אהבה, תחושת ביטחון, תחושת ליווי וכו '
דיסציפלינות כמו פילוסופיה, סוציולוגיה או פסיכולוגיה מעוניינות בחקר ההתנהגות האנושית וערכיה בחברה. הטוב נראה אז כאחת התכונות האמיתיות והטבעיות ביותר אצל האדם, שניתן לשפר או לנטרל, בהתאם לסביבה או להקשר שבו אותו אדם גדל. חסד פירושו לפעול לטובת אדם אחר, בעל חיים או יצור חי במטרה סופית לספק אהבה, הגנה, אושר, ביטחון ורווחה. ניתן לייצג את הטוב באלף דרכים, אם כי הוא נחשב תמיד מלווה בערכים אחרים כמו טוהר הנפש, שלווה, סבלנות, מתינות ואחרים.
חסד הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר של כמעט כל הדתות, ובמיוחד הנצרות. דת זו מבססת את הפילוסופיה שלה לא רק על אהבתו וטובתו של אלוהים אלא גם על אהבתו וטובתו של ישוע המשיח, בנו היחיד, לשאר בני האדם. טובתו של ישו היא שגרמה לו לוותר על עצמו בחיים כדי להגן על בני אדם אחרים.
למרות שטובה אנושית מופיעה ברגע בו יחידים מתקיימים יחד בקהילה או בחברה, הנסיבות הללו הן שיכולות לגרום לאדם להיות מעונן מערכים אחרים כמו מרכזיות עצמית, תחרות מתמדת, חמדנות, קנאה או נטישה ולכן ה היעלמות מסוג טוב ותכונות תומכות כלפי חבריהם.
