הגדרה של תרגול הוראה
הוראה היא מימוש ההוראה. מורים ופרופסורים הם מורי מערכת החינוך של המדינה.
כדי שמורה יעביר את הידע שלהם לקבוצת תלמידים יש צורך שרכשו בעבר ידע עמוק בנושא. תהליך רכישת דיסציפלינה הוא איטי ובעיקר תיאורטי, שכן באוניברסיטאות מבוצעות בדיקות לאימות הרמה הנרכשת וכושר ההעברה של אותה אינו חשוב כל כך. רגע השידור או התקשורת של הנושא יתרחש כאשר המורה נמצא בכיתה. במצב זה אנו מדברים כראוי על תרגול הוראה.
כמו כל מקצוע אחר, עיסוק בהוראה דורש תכונות מסוימות, הן אישיות והן מקצועיות. ראשית כל, יש צורך בהבנה עמוקה של הנושא אותו יש ללמד. דרישה זו חיונית, אך ללא ספק היא אינה היחידה. שנית, זה מאוד נוח להיות מיומנות בכל מה שקשור לתקשורת; במיוחד אם מביאים בחשבון כי ייתכן שלסטודנט אין נטייה מיוחדת ביחס לנושאים מסוימים. זה מה שקורה לעיתים קרובות במתמטיקה, נושא שאינו מושך אם המורה אינו מסוגל להסביר זאת בצורה פשוטה ומותאם לנסיבות התלמיד. היבט שני זה של תרגול ההוראה הוא מה שמכונה דידקטיקה, כלומר מכלול הטכניקות שמעוררות עניין אצל התלמידים. הדידקטיות היא חלק מהפדגוגיה והיא מכשיר מאוד שימושי להשגת תקשורת נכונה בין המורה לתלמיד. בשפה המקובלת נאמר שמורה יודע ללמד כאשר בנוסף להיותו בעל ידע טוב, הוא יודע להעביר אותם כראוי.
יש גם היבט חשוב בתרגול ההוראה: משמעת. היעדר משמעת בית ספרית יוצר סכסוך ברור. משמעת מושגת באמצעות סדרה של כללים ברורים ובסמכות המורה, שעליו לדעת ליישם את התקנות בצורה נכונה, מבלי לשכוח כי סמכות מופעלת באמצעות יחס אישי ומקצועי משלהם.
כדי שתרגול ההוראה יהיה אפקטיבי ואיכותי, רצוי שהמורה יהיה בעל ייעוד איתן, שהוא אוהב ללמד את התלמיד מכיוון שהוא חושב שהוא עושה טוב לחברה.
תרגול הוראה הוא פעילות בעלת ערך חברתי ברור. למחנך תפקיד חשוב במסלול החינוכי של התלמיד. מורה טוב הוא מישהו שזכור אותו, אדם שהטביע חותם בקרב תלמידיו.
