הגדרה של מחול מודרני
מחול הוא אחד האומנויות היפות הקלאסיות. באמצעות תנועות וקצב הרקדנים מבטאים רגשות ותחושות. כל ריקוד או ריקוד קשורים לרגע מסוים. חלקם הם חלק מטקס, אחרים הם בילוי בלבד, וברוב הנסיבות, צורת ביטוי אמנותית זו מכוונת לעולם הבידור.
אם אנו מדברים על ריקוד, תחום זה מתחלק לשני חלקים עיקריים: מחול קלאסי או בלט או מחול מודרני.
האחרון הופיע בראשית המאה ה -20 כתגובה לתכניות המסורתיות של הבלט הקלאסי. באופן כללי, המחול המודרני הוא בהשראת חופש התנועה.
מאפייני המחול המודרני
שפת הגוף של הרקדנים אינה כפופה לצעדים מובנים מראש. עם זאת, המחול המודרני הוא תוצאה של התפתחות המחול הקלאסי.
הטכניקות המשמשות מדגישות את התנועות הטבעיות של הגוף ומדגישות את האקספרסיביות של שפת הגוף.
בין הטכניקות הנפוצות ביותר בולטות טכניקת גרהם וטכניקת הורטון. הראשון מבוסס על כיווץ ורגיעה ויש לו מטרה להעביר רגשות לצופה. השנייה מבוססת על ההתנגדות הפיזית של הרקדנים ועל האקספרסיביות של התנועות.
האמרגן הגדול של ז'אנר זה היה הרקדנית והכוריאוגרפית האמריקאית איזדורה דאנקן (1877-1927)
את גישתו האמנותית ניתן לסכם בנקודות הבאות:
1) ההפסקה עם דפוסי בלט מסורתיים,
2) תנועות גוף בהשראת אקספרסיוניזם וזרמים אוונגרדיים אחרים בתקופתו, כמו גם אמנות יוונית קלאסית,
3) בימוי עם האלמנטים החיוניים, ולכן מינימליסטי,
4) רקדנים נוטשים איפור ובגדים קלאסיים,
5) שפת הגוף של הרקדנים אינה חייבת להיות תלויה במוזיקה,
6) תנועות ריקוד חייבות לבטא את הרצון לחופש של המצב האנושי (במובן זה, שכן הריקוד של איזדורה דאנקן היה כלי להשגת אמנציפציה של נשים).
חזונו של רקדנית זו חולל מהפך בעולם הריקוד ומורשתה ניכרת בספרה "אמנות המחול וכתבים אחרים".
צילומים: Fotolia - master1305
