הגדרת אוכלוסייה לא פעילה

ישנן דרכים רבות לסווג את האוכלוסייה. זה יכול להיעשות לפי גיל, לפי מין, לפי טריטוריות או לפי רמות לימוד. עם זאת, על מנת להבין את ביצועי המשק, חשוב לבדל את האוכלוסייה לשתי קבוצות: האוכלוסייה הפעילה והלא פעילה. הראשון מורכב מכל אלה שבגיל יכולתם לעבוד יש להם עבודה וגם מאלה שאין להם, כלומר מובטלים. האוכלוסייה הלא פעילה מצידה מורכבת מאותם אנשים שלמרות גיל החוק החוקי לביצוע תפקיד, הם ממוקמים מחוץ לשוק העבודה, ובכך מורכבים: סטודנטים (במטרה לעתיד), גמלאים (שכבר סיימו עבודה) או כטבע לפני פרישה, ובעלי מוגבלות קבועה (לפני אפשרות הכניסה לתחום העבודה או במהלך, כתוצאה מתאונה ברמה האישית או התעסוקתית).

שני מושגים העלולים להוביל לבלבול

אם נתחיל מההגדרה הראשונית, כוח העבודה כולל גם עובדים וגם מובטלים. לכן, מי שאין לו עבודה אבל יכול להיות כזה אינו חלק מהאוכלוסייה הלא פעילה. במובן זה, רעיון חוסר הפעילות חל על מי שאינו יכול להיות פעיל מכיוון שישנן נסיבות אישיות המונעות זאת.

חשיבות הנתונים על האוכלוסייה הלא פעילה

נניח שבמדינה יש אוכלוסייה פעילה של 5 מיליון ואוכלוסייה לא פעילה של 15 מיליון. במקרה זה, תהיה בעיה חברתית חמורה, בגלל 20 מיליון המונים את האוכלוסייה, רק 5 עובדים או יכולים לעבוד.

הדוגמה ההיפותטית שהוזכרה לעיל משמשת להמחשת רעיון כללי: שכלכלת מדינה תלויה במידה רבה ביחס המתאים בין אוכלוסייתה הפעילה והלא פעילה. בשל כך יש מושג ספציפי להתייחס לקבוצה חברתית זו, PEI או אוכלוסייה לא פעילה מבחינה כלכלית.

מגזר אוכלוסייה גדול זה אינו יכול לעבוד מטעמי גיל ולכן אינו חלק מאף מגזר יצרני. פירוש הדבר, בקיצור, כי אנשים הנמצאים באוכלוסייה העובדת הם אלה שמשלמים מיסים לתשלום ההטבות של אלה המשתייכים לאוכלוסייה הלא פעילה (למשל, קצבת פרישה). במילים אחרות, האוכלוסייה הפעילה היא יצרנית והלא פעיל תלוי.

יחס התלות הוא המדד הדמוגרפי המתייחס לשני מגזרי האוכלוסייה

סטטיסטית, שיעור התלות קובע מדידה החושפת את הקשר בין המגזר התלוי בחברה למגזר היצרני. מדד זה מבטא כמה קטינים וקשישים ישנם ביחס לאוכלוסייה כולה.

צילומים: פוטוליה - פטרבורן / וואלאס


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found