הגדרת ייעוד (ייעוד)
מינוי מישהו פירושו שאדם מונה לסוג כלשהו של תפקיד, פעילות או הבחנה. וייעוד הוא שם העצם המיושם בנסיבות כאלה. המינוי מרמז על החלטה קודמת. אדם אחד או כמה חייבים להציע מועמד לפעילות ספציפית. הצעה ראשונית זו מוגדרת במעשה הייעוד.
המינוי הוא התוצאה הסופית של דיון קודם. במובן זה, מישהו מונה לתפקיד, לתפקיד או להכרה, ובדרך כלל זה קורה ביחס לסוג כלשהו של פרסים או פעילויות בעלות יוקרה חברתית גבוהה.
כדי להתמנות עליו אדם להיות חלק מקבוצת מועמדים אשר בוחרים להיבחר. לשם כך, על המועמדים להציג כמה יתרונות או יכולות. הייעוד מרמז על פרס או הכרה ולעתים קרובות מתבצע מעשה בו ייעודו האמור מתממש.
השימוש במונח ייעוד אינו מתייחס אך ורק להיקף האישי, אלא חל גם בנסיבות אחרות. קחו למשל את הערים שמתחרות כמועמדות אולימפיות. בהקשר זה, הערים השונות מתחרות זו בזו ושואפות להשיג הכרה סופית. יש מעשה של חגיגיות מסוימת שבה עיר מסוימת נקראת כזו שנבחרה כמתאימה ביותר. זהו רגע הייעוד, מצב התוצאה הסופי, בו יש מנצח (העיר הנבחרת) ומפסיד או מפסיד (אלו שלא).
לפגישה עלולות להיות גם נסיבות מסוכנות. זה מה שיקרה כשבוחרים מישהו או משהו לא בגלל תכונותיו או מעלותיו אלא פשוט משום שחייבת להיות בחירה והיא נעשית ללא סיבה ספציפית, אקראית לחלוטין.
גישה זו אינה נפוצה, אם כי אופי המונח מאפשר זאת גם כן.
לייעוד כמנגנון בחירות יש, במקרים מסוימים, מחלוקת או מחלוקת מסוימת. זה קורה כאשר אין מספיק ערבויות שקיפות בתהליך הייעוד או במקרה שההתייחסות נחשבת לא הוגנת, שכן יש מועמד בעל יתרונות גדולים יותר ממי שמונה.
