הגדרת חלום
התנאי שינה מייעד את פעולת המנוחה של אורגניזם חי ומתנגד למה שמכונה מצב ערות או להיות ער. החלום הוא מאופיין בהיותו מצב בו יש פעילות פיזיולוגית מועטה מאוד (לחץ דם, נשימה ודופק) ותגובה נמוכה מאוד לגירויים חיצוניים.
לחלום הוא משהו לא רצוני עבור האדם ובאופן כללי בחלום יש עיבוד מחדש של מצבים שחווינו כשהיינו ערים ושנשמרו בקפידה בזיכרון ובניגוד למה שנניח שהם כבר יישכחו, חלק מאלה יופיעו שוב בחלומות שלנו כתוצאה מתהליך זה.
כאשר אנו נרדמים אנו נכנסים למעין מציאות מדומה המורכבת מדימויים, צלילים, מחשבות ותחושות. בינתיים, אנחנו לא תמיד יכולים לזכור את מה שאנחנו חולמים, לפעמים יכול להיות שאנחנו זוכרים בצורה מאוד חיה מצב שהציג את עצמו בפנינו בחלום או אולי אנחנו הולכים לקצה השני ולא זוכרים שום דבר או סתם תמונה או תחושה זה נשאר.
למרות שבני אדם חיו תמיד את האפשרות הזו של לחלום, רק במאה האחרונה תושג התקדמות נוספת בנושא זה ותגליות חשובות ו התקדמות בעניין זה, כפי שהושג על ידי הפסיכולוג האמריקאי ויליאם צ'רלס דמנט, שגילה שבשלב של שינה, הרדום חווה תנועות עיניים מהירות (REM) מלווה בעלייה בלחץ הדם, הנשימה ודופק הלב, דבר שנחשבה אפשרית רק במצב הערות.
לפסיכולוגיה מילאה גם תפקיד מהותי בכל הנוגע לדבר על שינה. לדוגמה זיגמונד פרויד והזרם שהקים, הפסיכואנליזה הבחין בין שני סוגים של תוכן חלומי, המניפסט והסמוי. בראשון הסיפור הוא כאשר ישן חוזר על עצמו שהוא חי אותו, בעוד שהשני לפסיכואנליזה הוא מה שהחלום הזה באמת רוצה להתכוון, ברור שזה יהיה ההפך מזה שחווה הרדום וכאן נכנס הפסיכואנליטיקאי. הסצינה לפרש את זה באמת.
בקיצור, ומעבר לשאלות הפרשנות הפרוידיאניות הללו או לשאלות שהעניקו ערך נבואי לישון בימי קדם, השינה מתגלה כמצב הכרחי ומומלץ הן לבריאות והן לביצועים טובים, בין אם במחקר ובין אם בעבודה.
