הגדרת אנטונים

מילים אנטונימיות הן מילים המבטאות רעיון הפוך או מנוגד לזה שביטוי מילה אחרת, ואילו, כפי שקורה במילים נרדפות, עליהן להתאים במונחים של קטגוריה דקדוקית כדי להיחשב לאנטונימים.; לדוגמה, סגן הוא אנטונים של סגולה, כמובן, של כהה, אהבה שונאת, נהדרת כקטנה, פנאי עבודה, יום בלילה, צעיר מבוגר, הערצה מבוז, גבוה מנמוך, בין היתר.

כמעט כל המילים איתן אנו מתקשרים מציגות אנטונים, או לפחות מילים שונות המרככות מעט את איכויות האובייקט שהן מייצגות, עד שלבסוף מגיעים למונח ההפוך לחלוטין. בואו נראה את זה עם כמה דוגמאות: קר, חם, חם; גבוה, בינוני, נמוך.

אם נתבונן בקנה מידה כרומטי, נעריך בבירור מאוד שמגוון רחב ומגוון של אפור מופיעים בין שחור לבן, כך שניתן להחיל אותו על הנושא שהזכרנו זה עתה.

אך לא כל האנטימונים מתנגדים בתוקף בלבד, אך ישנם כאלה, כגון אב ובנו, שקונים ומכירים, שמשלימים זה את זהכלומר אחד לא יכול להתקיים בלי השני בשום צורה שהיא.

יש מגוון רחב של מילונים המתמחים בסוג זה של מילים, אשר אגב מקלים מאוד על מציאתן, כאשר יש צורך בטקסט או בשיחה למצוא את המשמעות ההפוכה בדיוק. בנוסף, הכרת האנטונימיות של כמעט כל המילים מאפשרת להעשיר את השפה ובמקרים מסוימים להבין הרבה יותר את המשמעות של כמה מילים, מכיוון שלדוגמה יש כאלה שכדי להבין ספציפית מה זה אושר, הם יצטרכו לדעת מה זה לא והם חייבים בהכרח לדעת מהו סבל.

אז ישנם שלושה סוגים של אנטונימים: הַדרָגָתִי (שתי המילים מתנגדות בהדרגה, המקרה שהזכרנו קר-ממוזג-חם), מַשׁלִים (המשמעות של אחד גוברת על השנייה) ו הֲדָדִי (המשמעות של אחת המלים מניחה את קיומו של האחר, אי אפשר לתת את אחת בלי השנייה, הורה-ילד).

כאשר ההפך חל על אנשים, בין אם הם גיבורי טקסטים ספרותיים, סרטים, רומנים, בין היתר, הם נקראים אנטגוניסטים.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found