הגדרת ביבליוגרפיה
למונח ביבליוגרפיה שני שימושים חוזרים מאוד. מצד אחד, המילה מייעדת את אותו קטלוג של ספרים, טקסטים, מאמרים וביקורות בנושא ספציפי או הנוגע לסופר ספציפי. דוגמה לכך היא של ספרים טכניים, מדעיים או ביקורתיים, שלרוב יש להם חלק אחרון המוקדש במיוחד לביבליוגרפיה בו נאספים כל אותם ספרים או טקסטים המשמשים ליצירת היצירה.
מצד שני, המונח ביבליוגרפיה משמש גם להתייחס ל מדע או טכניקה המוקדשים אך ורק ללימוד התיאור והסיווג השיטתי של ספרים וחומרים כתובים אחרים.
הדרכים בהן ניתן לסווג ביבליוגרפיה מגוונות מאוד, בין החוזרות ונשנות ביותר אנו מוצאים את המספרים, האנליטיים, התיאוריים והטקסטואליים.
ביבליוגרפיה תורכב ממספר אלמנטים ... המקור, שהוא אותו מקום (ספר / טקסט / מסמך) ממנו מופק המידע שצוטט. באופן כללי, הוא מופיע על כריכת היצירה, בעוד שכאשר אין בו, יהיה צורך לחפש אותו על הכריכה, הכריכה האחורית, הכריכה האחורית או כל חלק אחר בספר בו נתוני המחבר מופיע. אלמנט נוסף הוא הציטוט, שהם התייחסויות של מחברים אחרים או יצירות המשולבות במסמך שנוצר. כשמדובר בציטוטים מילוליים, חלק מתוכן היצירה הוא זה שיועתק כפי שהוא מופיע במקור ותמיד במרכאות, ולכן, במקרים אלה, ההפניות הולכות אחרי המרכאות.
יש לסקור בצורה נוחה הפניות ביבליוגרפיות לרגלי העמוד או בסוף פרק של העבודה, לפי הצורך. הליך זה יכול להתממש בשלוש דרכים שונות, באמצעות מספרים, ציטוט בפתקים, וציטוטי מחבר ושנה.
