הגדרת קריאה
הקריאה זוהי פעילות אנושית לחלוטין, המאפשרת לנו, בזכות מימושה ויישומה, למשל ובין היתר, לפרש שירה, סיפור, רומן, שבמונחים ספרותיים למהדרין, אך גם לקריאה אנו חייבים את האפשרות לפרש סימנים, תנועות גוף, לתת או לקבל הוראה.
ברור ומטעם האחרון שסיפרתי לך על הוראה, הקריאה קשורה קשר הדוק לתהליך הלמידה וכמובן, זה יהיה בסיסי להביא את זה לפועל. על פי הבלשנות והפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שניים מהדיסציפלינות האחראיות לחקר האופן בו בני אדם תופסים ומבינים את הכתיבה, האדם תופס את הסביבה על ידי ראייה בעזרת קיבעונות וסקדות. כאשר הוא עוצם את עיניו, הוא ממסמר אותו על עצם או נקודה חסרי תנועה והסקאדים יאפשרו לו להפנות את מבטו מנקודת קיבוע אחת לאחרת. לכן, העין האנושית עושה את אותו הדבר כאשר היא קוראת טקסט, מתכון, יומן או ספר.
בתנאים רגילים, אדם יכול לקרוא עד 250 מילים לדקהבינתיים, כאשר הוא נתקל בטקסט דו משמעי או בחלק כלשהו שאינו מובן לחלוטין, בני האדם משתמשים ברגרסיות, הנלקחות בכיוון ההפוך משמאל לימין המשמש בדרך כלל לקריאה.
מכיוון שקריאה כל כך חשובה ומכריעה בתהליך הלמידה, נלמד לעומק כיצד לשפר את הטכניקות שלה, שמטרתן לעמוד בשני נושאים הטמונים בביצועיה היעילים, אשר יהיו להשיג את המהירות המקסימלית אך מבלי להתפטר מההבנה של מה שקוראים.
זו הסיבה שקריאה רצופה, אינטנסיבית ודייקנית מוצעת.. רצף הוא הדרך הנפוצה ביותר לקרוא טקסט, המהירות תהיה מה שהקורא רגיל להוציא לפועל ולא יהיו מחדלים או חזרות. באינטנסיביות יושם הדגש על הבנת הטקסט המלא וכוונות המחבר, כלומר מה הוא אומר ואיך הוא ינותח.
והדייקני הוא אחד שדרכו הקורא רק יקרא את מה שמעניין אותו, למשל, מתוך הערת מחקר מקיפה שמופיעה בעיתון יום ראשון, הוא יקרא רק את הטור שכתב בעל הטור איתו הוא מסכים עם הערכות באופן קבוע ויהיה דלג על שאר הטקסט הנלווה.
