הגדרת אי שוויון
המונח אי-שוויון משמש לציון ההפך משוויון, כלומר חוסר איזון בין שני דברים או יותר. לרעיון האי-שוויון בדרך כלל יש משמעות שלילית ואין פירושו גיוון (במובן שלא כולם שווים) אלא מייצג את הרעיון של חוסר איזון בין שני חלקים או יותר המתרחשים באירוע. בדרך כלל, המונח קשור לנושאים חברתיים ולגישה לאותו אורח חיים, תופעות שקשורות לחברה ומייצגות ביסוס היררכיות חברתיות, הבדלים והבחנות בין מעמדות או קבוצות חברתיות שונות.
לכולנו יש מושג גס מה משמעות מושג האי-שוויון, בקיצור, זה פשוט חוסר הדמיון בין שני דברים או מציאות.
כפי שהסברנו, לאי-שוויון כרעיון כללי יש בדרך כלל ממד השוואתי, שכן מדובר בבסיס ההבדלים בין שתי סוגיות. מצד שני, כאשר אנו מדברים על דברים לא שוויוניים אנו לא משווים בין דברים שונים לחלוטין (למשל פרי והר) אלא לדברים שמשותפים להם משהו אך מציגים הבדלים מסוימים (למשל, אי-שוויון בין בני אדם או בין דמויות גיאומטריות. ).
הבינום השווה-לא-שווה משמש להבנת היבטים שונים מאוד. בתחום השפה אנו משתמשים בו בשימוש במילים נרדפות ואנטונימים. במתמטיקה לא יכולנו להסתדר בלי הרעיון של שוויון ואי שוויון. בזואולוגיה יש צורך לבסס את הדמיון והשוני בין המינים. ומבחינת ההיגיון של הנמקה, אנו מדברים על שוויון מכיוון שיש אי שוויון.
המאבק לשוויון
בני אדם אינם שווים מבחינות רבות (בתבונה, בכוח או בתנאים חברתיים). ישנם אי-שוויונות המקובלים בדרך כלל, מכיוון שהם נחשבים לוגיים וטבעיים, ובמובן זה, לא יהיה זה מוצדק שמישהו יטען את השתתפותו בתנאים שווים במשחקים האולימפיים בגלל העובדה הפשוטה של עיסוק בספורט. עם זאת, אי-שוויון מסוים בין אנשים נחשב כלא הוגן או לא רצוי (למשל, אלה הקשורים לשכר בין גברים לנשים).
אי השוויון המסווג כלא צודק קידם מאבק לאורך ההיסטוריה. זה מה שקרה ביחס לעבדות, לתנועה הפמיניסטית או לאפליה גזעית. בימינו המאבק באי-שוויון נמשך בסדרים רבים החל מתחום האנשים עם מוגבלות וכלה באפליה על רקע דתי, אתני או תרבותי.
הצד השנוי במחלוקת של השוויון
השאיפה לשוויון בין גברים כרצון להתגבר על אפליה היא סנטימנט אצילי ואידיאל ראוי. עם זאת, זה לא בלי כמה שאיפות סוטות. קומוניזם הוא אידיאולוגיה המציעה שוויון מלא לכולם ובניסיונו ליישם רעיון זה כיכבה תנועה מהפכנית זו בכל מיני מעשי זוועה לאורך ההיסטוריה. הטלת שוויון כוללת סיכונים וחסרונות.
בואו נחשוב על מעסיק אשר בתום לב מחליט להטיל את אותו המשכורת בקרב כל עובדיו ללא קשר לתפקידם, או מאמן כדורגל שמחליט שעל כל השחקנים לשחק באותו מספר דקות לאורך כל הטורניר. להצעות מסוג זה יש מוטיבציה מקבילה, אך מנוגדות ליעילות ורווחיות (קבוצת כדורגל לא משחקת תחרות כדי לעשות צדק אלא פשוט לנצח).
על מנת להילחם ברעות של אי-שוויון, לא נראה סביר לקבל השראה מקריטריון של שוויון מוחלט. בשורה זו, אנו משתמשים בדרך כלל בקריטריון חלופי, שוויון הזדמנויות, שבא לומר שאנו לא שווים אך נוח שישנם תנאי התחלה שמציבים אותנו ברמה ראשונית של שוויון ומבוססים על המאמץ או היכולת לבצע. כל אחד מהם יגלה את ההבדלים ההגיוניים בין יחידים.
לסיכום, בעיית השוויון החברתי מציגה שלוש חלופות
1) לקבל אי שוויון כבלתי נמנע (זו תהיה הגישה של כמה ניאו-ליברלים),
2) להטיל שוויון כקריטריון לסילוק עוול (גישה קלאסית של קומוניזם) ו
3) להגן על שוויון הזדמנויות לקידום איזון בחברה כולה (הצעה קלאסית של סוציאל דמוקרטיה).
צילומים: iStock - kavastudio / duncan1890
