הגדרת טקסט פואטי

בעולם היצירה הספרותית אנו מוצאים טקסטים בעלי אופי שונה. ישנם סיפורים, אגדות, רומנים, מאמרים, אגדות או שירים, בין סוגי טקסטים אחרים.

המאפיינים העיקריים של טקסטים פואטיים

קריאת שיר מציעה מגוון רחב של אפשרויות. לפיכך, לרוב יש לטקסט הפיוטי תכונה ייחודית: הוא מבטא רגשות שמטרתם להזיז את הקורא. צורתו הגרפית מוצגת בפסוקים המלווים ברווחים ריקים. מצד שני, המלים משלבות מוזיקליות מסוימת ותחושת קצב מרומזת.

השורות המרכיבות שיר ידועות כפסוקים ופסוק יכול להיות מורכב ממשפט או ממילה מבודדת. לפעמים הפסוקים מקובצים וכשזה קורה נוצרים בתים ועל פי מספר הביתיות שמרכיבות אותם הם מסווגים בצורה כזו או אחרת. לסוג טקסט זה יש חריזה מסוימת, כמו גם מקצב, המרמז על כך שהמשורר מנגן עם הצליל ובו בזמן עם משמעות המילים.

כדי לכתוב סוג כלשהו של שיר (חשוב על סונטה או שלמה), משוררים משתמשים במכשירי הבעה, כגון האנשה, ​​מטאפורה, דמיון, אנטיתזה, היפרבול ועוד רבים אחרים.

להבין מהי שירה?

היינו יכולים להגדיר שירה כדיאלוג בין המשורר לקורא באמצעות שימוש אסתטי בשפה. התופעה השירית משתמשת במילים לא במובן הדיבור והיומיומי אלא במימד העמוק ביותר שלהן. כשקוראים "היום נהרס על ידי השלכת עצמו לים" אנו ניצבים בפני פסוק שאומר לנו משהו בצורה שונה מהרגיל (ניתן להבין משפט זה רק במסגרת הטקסט הפואטי, שכן מחוצה לו הוא היה לאבד את משמעותו).

שירה מתרחקת מהשיח הרגיל כיוון שהיא מחפשת בניית דימוי חזותי, שהוא בדרך כלל מטאפורה למשהו אחר. באופן זה, השימוש בשפה פואטית משנה את כללי השפה המשותפת.

שירה מעבירה מידע בשלוש רמות שונות:

1) אומר משהו על נושא, המשורר,

2) מבטא משהו על השפה עצמה ו

3) מעביר קישור ייחודי בין המשורר לשפה. במקביל, הקורא קובע דיאלוג אינטימי בין מילות השיר לאינדיבידואליות שלו.

צילומים: פוטוליה - מרינה / קורדובאראטה