הגדרת אוליגרכיה
האוליגרכיה היא מילה שבשפתנו מייעדת א סוג שלטון המאופיין בכך שכוח מופעל על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים שבדרך כלל חולקים אותה דרגה חברתית וכלכלית.
ראוי גם להזכיר כי המושג משמש גם להתייחס ל קבוצה של אנשי עסקים או אנשים שיש להם עושר ונוטים להתאגד ולפעול במשותף להגנה על האינטרסים והנכסים שלהם.
מקורה של צורת ממשלה זו עוד בשנת יוון העתיקה , שבו הוא ייוולד כעיוות של צורת ממשל אחרת: אֲצוּלָה.
ראוי להזכיר כי באותם זמנים האריסטוקרטיה קיבצה את האנשים המסוגלים ביותר לשלטון, בעוד שכאשר מערכת זו החלה לסטות, והנציחה את עצמה בירידה של דם, אלה שכיוונו את הממשלה כבר לא היו הטובים והמסוגלים ביותר אלא בעלי המשאבים הכלכליים. כך עלה מושג האוליגרכיה.
באוליגרכיה הניידות של המעמד החברתי אינה מתקבלת בשום צורה שהיא.
הפילוסוף האתונאי אפלטון היה אחד מהסופרים הקלאסיים הרבים שדיברו על האוליגרכיה, וציטט למשל ממשלת שלושים העריצים בעיר שלך. זה נקרא כך כיוון שהורכב במדויק משלושים שופטים שלקחו על עצמם כוח מוחלט לאחר המלחמה מלחמת פלופונסיה, בהצלחה בצורת השלטון הדמוקרטית ובהטלת אוליגרכיה.
בינתיים, זה יכונה אוליגרך לאותו אדם שהוא חלק מהאוליגרכיה.
מבחינה היסטורית, האוליגרך צויר כפרט מיליונר, שמתעלם מאתיקה או מוסר, מכיוון שבמידת הצורך הוא מסוגל לעסוק במעשים מושחתים ואלימים בכדי לשמר את מעמדו, ומשתמש במשאביו הכלכליים כדי להפעיל לחץ פוליטי על מי שמתכתב ובכך להעיד על מעמדם אינטרסים, מצד אחד, ומצד שני להרחיב עוד יותר את עושרם.
האידיאולוגיה הפוליטית של השמאל הייתה באופן מסורתי המתנגדת העיקרית לאוליגרכיה ברחבי העולם.
בצד הנגדי של צורת ממשל זו נמצא דֵמוֹקרָטִיָה, שהיא, כידוע, צורת השלטון שמייחסת כוח עליון לעם, שבאמצעות מנגנוני השתתפות ישירה מעניק כוח ולגיטימציה לנציגיהם.
