הגדרת נוף
המילה נוף משמשת בעצם לתיאור כל מה שיוצר מכלול של אלמנטים גלויים באופק. בדרך כלל, מושג הנוף קשור לנוכחות של אלמנטים טבעיים (וזאת מכיוון שהאטימולוגיה של המונח מובילה אותנו לרעיון הארץ) אך הנוף יכול ללא ספק להיות דימוי של עיר, של עירוני מרכז או מגוון גדול של מרחבים בהם הטבע לא בהכרח שולט. הנוף אינו רק דימוי אלא הוא בעיקר המדיום בו מתפתחות תופעות אינסופיות המאפשרות לנו כצופים להשיג את החזון הזה. במובן זה, כל נוף הוא ייחודי ובלתי חוזר.
תפיסת הנוף מרמזת תמיד על קיומם של שני חלקים: זה שנצפה (הנוף עצמו) וזה המתבונן ומחזיר משהו קיים לאותה תמונה. הנוף יכול להיות מגוון מאוד בהתאם למספר עצום של אלמנטים או מצבים כמו זמן השנה בו הוא נצפה, האלמנטים המרכיבים אותו או אולי אפילו את המיקום הספציפי של המתבונן בסביבה, נקודת מבט אין ספק שזה סובייקטיבי והוא יכול לתת משמעות ייחודית ושונה לחלוטין לאותו מקום.
הנוף גם קשור באופן אינטימי לרעיון הייצוג וכבר לא רק להתבוננות. במובן זה, הייצוג האמנותי של הנוף (או הגינון) הוא אחד מצבי האמנות הבסיסיים והמעניינים ביותר, הנפוצים במיוחד עבור אמנות פלסטית. עד כדי כך שכל מחבר יכול לייצג בצורה מאוד מיוחדת וייחודית נוף שסופר אחר הציג בצורה אחרת לגמרי.
כאן חשוב לציין כי לעולם אין להבין את הנוף כמציאות סטטית (רעיון שניתן להפיק מהייצוג הגרפי של הנוף) אם לא כמציאות בשינוי קבוע ואבולוציה. זאת לא רק בגלל כוחות חיצוניים (כגון פעולת האדם) אלא גם מכוחות פנימיים של היסודות המרכיבים אותו.
