הגדרת התקוממות
התקוממות היא מהומה או מרד שקבוצה מבצעת נגד רשות.
התגלות שקבוצה, חברתית, פוליטית, צבאית, קונקרטית כנגד רשות משום שהיא אינה שותפה לאידיאולוגיה או למעשיה
בדרך כלל, ובמהלך ההיסטוריה זה התרחש בצבא, כתוצאה מהתנגדותו של גוף זה לממשלה הרווחת, ולאחר ביצוע פעולה זו הם לוקחים את השלטון, וגם ההתקוממות הובלה על ידי קבוצות חברתיות או פוליטיות אשר על האידיאלים שלהם או על כך שהם לא חולקים את המדיניות הממשלתית שהם מחליטים להעלות נגד הרשות השלטת.
באוצר המילים החברתי קיימות צורות שונות של מחאה שייעודן קשור בעיקר למאפיינים הספציפיים של כל סיטואציה או תופעה. לפיכך, אנו מדברים על התקוממות חברתית כאחת התופעות שדרכן קבוצה חברתית מוחה ומדגימה את חוסר שביעות רצונה ממשהו (כגון מחיר המזון, ממשלה, מצב חברתי מסוים וכו ').
המרד הוא התקוממות רגעית, שאינה מתכוונת לשינויים עמוקים במיוחד, כאילו מהפכה יכולה להתכוון לכך, והיא מתבצעת בדרך כלל משימוש בכוח מאחר והיא נולדת עם חוסר שביעות רצון חברתי מול סיטואציה מסוימת, אם כי התקוממויות רבות חוללו שינויים ברשויות.
על מנת להתקיים, על ההתקוממות להיות בעלת סוג מסוים של ארגון, ולו מינימלי, המניח שמספר אנשים מביעים את חוסר שביעות רצונם, ומסכימים לכך, מחליטים לנקוט בפעולה כדי לנסות לחולל שינוי כלשהו.
התקוממויות יכולות להיות ספונטניות אך גם מתחשבות, אם כי ברוב המקרים הארגון החברתי אינו יציב דיו לחזות בשינויים עמוקים מאוד.
לפיכך, תנועה חברתית מסוג זה יכולה להיעלם מיד לאחר קבלת הטענות (לדוגמא שמחיר הלחם יורד) או אפילו להתפרק מנשקה לפני שתמלא בהן בשל ארגון לקוי של מי שביצע אותה.
לאורך ההיסטוריה אנו יכולים למצוא התקוממויות אינסופיות בדרגה פחותה או פחות שקשורה תמיד למצבים של חוסר שביעות רצון, חוסר שביעות רצון או עוול.
הערעור של מי שמרגיש שלא שומעים אותו או מכבדים אותו
בדרך כלל, מי שמבצע התקוממות הם המגזרים של האנשים שמרגישים הכי פגיעים ולא מוגנים בגלל מדיניות הממשלה שננקטת וכי הם מאמינים שמאיימים לרווחתם.
בחלק מהמקרים רק האיכרים ביצעו מרידות, ואילו בחלקים אחרים הצטרפו לדרישות מגזרים קצת יותר חזקים כמו הבורגנות.
עם זאת, מחאות והתקוממויות חברתיות נוטות להיות כאוטיות ואלימות מאוד, כך שמגזרים בעלי כוח קנייה העולה על זה של פשוטי העם (כמו הבורגנות) ועם אפשרויות מעט יותר אינטלקטואליות או חינוכיות יוכלו לזנוח את התביעה בקלות. שימו לב שהוא איבד את הארגון והפך לארסי יותר מהצפוי באופן קיצוני.
מצד שני, ומחוץ להקשרים הפוליטיים הנוכחיים, שבהם מתקיימים בעיקר התקוממויות או מרידות, איננו יכולים להתעלם מאלה שמתרחשים בדרך כלל בכלא או בבתי כלא.
התקוממויות בכלא כתוצאה ישירה מתנאי המעצר המסוכנים
מקובל מאוד שבבתי סוהר ואפילו ביחידות משטרה בהן שוכנים אסירים, מצב כזה כאוטי מתרחש כאשר האסירים שם מרגישים פוגעים בזכות כלשהי.
המסוכנות שמאפיינת את אוכלוסיית הכלא והפושעים היא תוספת שהופכת את המרד לנפיץ עוד יותר כשהוא מתרחש, כי כמובן, רבים נמצאים שם על שהפעילו אלימות בצורה כלשהי, הם לא מפחדים, ופעמים רבות הם נידונים מאסר עולם, ואין להם מה להפסיד, ולכן הם מתפרעים ומייצרים פעולות פזיזות בבתי הכלא.
אחד הגורמים השכיחים ביותר להתקוממות הכלא הוא בדרך כלל תנאי המעצר המסוכנים, במיוחד באותם מקומות בהם מערכת הכלא פועלת בצורה לקויה, מושחתת ואלימה ואז, אסירים מורדים במצב דברים זה ומסוגלים לייצר קרבות מדורגים אדירים, דרך התקפות עם כלי נשק, שריפות, בין היתר, ובהם תמיד חשוב מאוד איזון הקורבנות והפצועים.
למרבה הצער, בתי כלא רבים במקום להיות מרחבים המעודדים חזרה בתשובה ומשנים התנהגות אנטי חברתית, בסופו של דבר מגדילים אותה לרמות גבוהות מאוד, הם מהווים קרקע רבייה לעוד ועוד פשע.
