אימפיו - הגדרה, מושג ומה זה

ההגדרה של אלמונים חורגת ממשמעותה האטימולוגית. קודש נחשב למישהו שאינו בעל סגולה של אדיקות, אך משמעותה רחבה בהרבה, מכיוון שהיא מתייחסת ליחס עוין כלפי מה שמייצג אדיקות.

לכן, אדם מרושע הוא לא מישהו שפשוט אין לו את המאפיין להאמין באלוהים ובתורתו, אלא מישהו שמתעב אותם ולא מכבד את הפילוסופיה שלו.

למושג האומלל יש אפוא סדרה שלמה של קונוטציות שליליות הקשורות לרוע. בכך שהוא לא מאמין באלוהים, אין לרשעים חוק מלבד האינסטינקטים שלו, ולכן הוא מאפשר לעצמו להיות מושל על ידם. כתוצאה מכך, הוא ערמומי, אלים, יהיר, ויש לו שלל פגמים הקשורים למצב האנושי.

רחמים כסגולה

הקריאה הרחבה שביצעו היוונים והרומאים מסגולת האדיקות היא המביאה לכך שהמושג של ארומיות משמש כמעין קומפנדיום של כל רעות האדם.

מצד אחד, ענייה היא מאפיין המוקצה לכל מי שאינו מאמין באלוהים, ולכן גם האתאיסט וגם האגנוסטי כלולים במוקדמות זו. כלומר, עצם הספק בדבר קיומו של אלוהים או לאו כבר מניח שייחשב כחרום.

כמובן שעומדים בפני קריטריונים כה קיצוניים, אותה הכשרה מושגת על ידי מי שמזלזל במסורות דתיות, נציגי הכנסייה או חפצי קודש.

אבל בנוסף, בתקופות של רומא, בהן החילונים והדתיים היו מאוחדים באופן הדוק, פירושם שלא לכבד את אלוהים לא לכבד את ההורים, את הרשות האזרחית או את המדינה.

יראת שמים הייתה ייצוג של כל הטוב שיש לאדם בתוכו, וכתוצאה מכך, יומרות הייתה הפוכה.

למעשה, יש אמירה לטינית שאומרת "יראת שמים היא יסוד כל המעלות".

לכן, למרות שחסידות היום נחשבת לסוג של סנטימנט דתי ולאזור זה אנו מגבירים את משמעותה, בימי קדם ייחסו לה מגוון רחב יותר של מאפיינים.

מכאן שניתן לתרגם את המילה הלטינית "Impíus" עם מגוון רחב של משמעויות, כולן שליליות עמוקות, ולא רק ביחס לתחום הדתי. בעוד שמצד אחד המשמעות שלה היא "חסר כבוד" אוֹ "לא דתי", משמעויות כגון "לא אנושי", "מרושע", "מזיק" אוֹ "סוֹטֶה".

תמונות: iStock - StockFinland / stock_colors


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found