הגדרה של דו לשוניות
הקונספט של דו - לשוניות מאפשר בשפה שלנו לייעד היכולת של אדם להשתמש ולדבר בשתי שפות שונות באופן לא ברור, בכל סוג של מצב תקשורתי ותמיד ביעילות עצומה.
דו-לשוניות יכולה להיות משני סוגים, יָלִיד, או כישלון בזה נרכש. עם דוגמה נראה הבחנה זו בבירור, הילד שנולד באיטליה אך יש לו הורים ארגנטינאים, ידבר בשפת משפחתו שהיא ספרדית וכמובן שידבר איטלקית שהיא השפה המדוברת במדינה. בזה שמתגורר. מקרה זה הוא חלק מסוג הדו-לשוניות הילידים.
מצד שני, כאשר הילד נולד וחי את שארית חייו במקסיקו, הוא ידבר ספרדית ברורה, שהיא השפה הרשמית באותה מדינה, ואילו אם מגיל צעיר, מגיל ארבע, הוא מתחיל ללמוד אנגלית, ברגע מסוים ועם מהלך הלימוד הוא ישלוט בשפה לשלמות כמעט כמו שפת האם שלו, אם כן, במקרה זה אנו עומדים בפני דו-לשוניות נרכשת.
יש לציין כי מה שנראה כתוב בשתי שפות יכול לבוא לידי ביטוי גם עם המונח שעל הפרק.
כמו כן, כאשר משתמשים בשתי שפות באותו אזור, יידון קיומה של דו לשוניות באותה קהילה.
מהאמור לעיל, ברור כי דו-לשוניות מרמזת על שליטה, ההבנה שיש לאדם יותר משתי שפות שונות ולכן הוא יכול להשתמש בכל אחת משביע רצון בעת הצורך. דו-לשוניות תתבטא רק כאשר השליטה בשתי השפות תהיה מושלמת.
אם, למשל, אדם מדבר בשפה עם רהיטות מסוימת אך לא בצורה מושלמת, הם לא יכולים להיחשב דו לשוניים.
מזה כמה עשורים התפשטה הדו-לשוניות ברחבי העולם ובמידה רבה היה זה תהליך הגלובליזציה שהשפיע עליה.
