הגדרת יכולת חשיבה
לאדם יש יכולת כאשר הוא מסוגל לעשות משהו ביעילות. לפיכך, ניתן להבין את היכולת כמיומנות או נכונות לבצע פעולה בצורה נכונה. אם אנו מיישמים הגדרה זו על התבונה האנושית, נוכל לדבר על יכולת או כישורי החשיבה, שהם התהליכים הנפשיים המאפשרים לנו להסתגל למציאות או על היכולת לפתור בעיות.
כישורים בסיסיים וגבוהים יותר
מוחנו מסוגל לפתח אינטליגנציה כל עוד מתרחשות שתי נסיבות: מוח מפותח אצל אדם בריא ולמידה מספקת. בשתי הנחות יסוד אלו ניתן להפעיל מיומנויות בסיסיות ומיומנויות מורכבות או עליונות בהדרגה.
הכישורים הבסיסיים הבסיסיים הם הבאים: יכולת ההתבוננות, זיהוי המידע, הבחנה בין דומה ושונה וכו '. בהדרגה, הפרט משלב כישורי עליון מתוחכמים יותר, כגון פיתוח השערות, אסטרטגיות לפתרון מצבים מורכבים, גישות ביקורתיות או הערכה עצמית של הפרט.
כל סוג חשיבה קשור לכישורים
פעולת החשיבה והיכולות הקשורות לכל פרט תלויות בדרכים שונות להבנת המחשבה האנושית. יש חשיבה ביקורתית, סוטה, מתכנסת או יצירתית וכל אחד מהם מלווה בסדרת מיומנויות.
- חשיבה ביקורתית מרמזת על שימוש במודיעין באופן אוטונומי וללא קשר לדעות הסביבה החברתית.
- חשיבה סותרת מורכבת מהיכולת ליצור אלטרנטיבות לפתרון בעיות.
- חשיבה מתכנסת מבוססת על היכולת לתת את המענה המתאים ביותר במצב מנורמל.
- חשיבה יצירתית היא כזו שמתרחקת מהרגיל ומסוגלת לפתח פתרונות יוצאי דופן השונים מהמקובלים.
דרכי החשיבה השונות משמשות אסטרטגיות נפשיות, אך הן יכולות להיות בלתי מספקות אם אינן מלוות באינטליגנציה רגשית, כלומר ביכולת לנהל נכון רגשות אישיים. אדם בעל אינטליגנציה רגשית הוא מי שיודע למצוא את האסטרטגיה הטובה ביותר לפתרון סיטואציה.
צילומים: Fotolia - SergiyN / Contrastwerkstatt
