הגדרת חינוך
חינוך נקרא התהליך שבו האדם מושפע, וממריץ אותו לפתח את עצמו יכולות קוגניטיביות ופיזיות להיות מסוגל להשתלב באופן מלא בחברה הסובבת אותה. לכן יש להבחין בין המושגים של חינוך (גירוי של אדם אחד כלפי אחר) ולמידה, שהיא למעשה האפשרות הסובייקטיבית לשלב ידע חדש ליישומו הבא.
החינוך שנקרא "רִשְׁמִי"האם זה שבוצע על ידי מורים מקצועיים. זה משתמש בכלים שהפדגוגיה מניחה כדי להשיג את יעדיה. באופן כללי, חינוך זה מחולק בדרך כלל לפי תחומי ידע אנושי כדי להקל על הטמעה על ידי התלמיד. ה חינוך פורמל הוסדר בשתי מאות השנים האחרונות בבתי ספר ובאוניברסיטאות, אם כי כיום המודל לחינוך מרחוק או מעורב החל לפלס את דרכו כפרדיגמה חדשה.
בחברות מודרניות, החינוך נחשב א זכות אדם יסודית; זו הסיבה שהיא בדרך כלל מוצעת בחינם לסטודנטים על ידי המדינה. למרות הנסיבות הללו, ישנם בתי ספר פרטיים הממלאים את החסר שיש לרוב בבתי ספר ציבוריים. במיוחד בערים גדולות נהוג לציין כי זמינות המשרות הפנויות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים אינה מספיקה עבור האוכלוסייה הגדלה הדורשת מערכות אלו, דבר שאיפשר גידול מקביל בביקוש למיקומים במוסדות פרטיים חילוניים או דתיים.
ה לחינוך הפורמלי רמות שונות המקיף את ילדותו, התבגרותו וחייו הבוגרים של האדם. לפיכך, השנים הראשונות של הלמידה תואמות את מה שמכונה החינוך היסודי ומתרחשות במהלך הילדות. ואז, יבואו שנות החינוך העל-תיכוני, התואמות את גיל ההתבגרות. לבסוף, בבגרותו של האדם, החינוך מוסדר על ידי תארים שלישוניים או אוניברסיטאים. יצוין כי בעוד שחינוך יסודי וגם תיכון הם חובה במדינות רבות, שיעור המקצועות המסיימים שלב זה הוא למעשה קטן, במיוחד במדינות שאינן מתועשות. תופעה זו מובילה להפחתה בהזדמנויות העבודה העתידיות ולסיכון מוגבר לחוסר ביטחון בעבודה.
למרות ההצהרות שמסרו המסמכים הכרוכים בזכויות אדם, האמת היא שבאזורים מסוימים בעולם נראה חינוך חמור מושפע מקשיים כלכליים. לפיכך, ההשכלה שמספקת המדינה יכולה להיחשב באיכות נמוכה בהשוואה לאפשרויות שמציע מוסד פרטי. מצב זה גורם לאותם אנשים עם סביבה חברתית-כלכלית נפגעת, למצב שגורם להזדמנויות לא שוויוניות. זו הסיבה שמדינות לא צריכות לוותר בניסיונותיהן להבטיח השכלה המכשירה את האדם לאתגרים שהעולם של ימינו מציב. המשאבים הכלכליים המגויסים במובן זה לעולם לא יספיקו, ולכן יש צורך גם ביכולת המצאה חזקה.
החינוך המרוחק כאמור או מודלים של למידה משולבת הוצעו כאלטרנטיבה רלוונטית ביותר, מכיוון שהם יאפשרו לתכנים חינוכיים להגיע לחלק גדול יותר של הלומדים הפוטנציאליים, ללא תלות במשתנים כגון מרחק, יכולת תחבורה או אפשרות עקירה של תלמידים ומורים. . יתרון נוסף של אסטרטגיות אלה הוא הרווחיות שלהן, מכיוון שאותו כנס או כיתה ניתן לשדר במקומות רבים בו זמנית, ולהגיע לאזורים שונים עם אפשרות לאינטראקציה קבועה בין מורים לתלמידים. ידוע כי היעדר משאבים טכניים יכול להוות מגבלה להשגת הצלחתו של מודל זה, אם כי ידוע גם כי הטכנולוגיה הדרושה היא זולה יחסית ונגישה. כמו כן, הפחתת עלויות אחרות (במיוחד אלה הקשורות להיבטי בנייה ותחבורה) עשויה לאזן את המשוואה כדי להוביל לרווחיות גבוהה יותר.
סוף כל סוף, השקעה בחינוך זהו גורם נוסף בעל השפעה רבה, שכן הקמת מספר רב יותר של מוסדות חינוך מאפשרת להבטיח לא רק את סיפוק הביקוש למשרות פנויות בקרב תלמידים בכל הגילאים, אלא ניתן להגדירו גם כחלופה לפתיחת משרות למורים אנשי עזר עם אפשרות הקשורה להכשרה נוספת.
