הגדרת ברק
תלוי בהקשר בו משתמשים בו, המילה בָּרָק יציג הפניות שונות.
ל הסבר, הערת הטקסט נקראת מבריק. באופן כללי, הברק כתוב ב- שוליים או בין שורות הספר המדובר שבו פירוש הטקסט מוסבר בשפתו המקורית; זו הסיבה שהגהות משתנות מבחינת המורכבות שהן מציגות, ואז יכולות לנוע בין הערות פשוטות ופשוטות בשוליים על כמה מילים שהקורא יכול למצוא אותן קשה או להשלים תרגומים לטקסט המקורי בתוספת הפניות לפסקאות דומות.
בתיאולוגיה המקראית של ימי הביניים נעשה שימוש נרחב במשאב הברק ולכן נחקרו רבות מההגהות של אותם תקופות, שנשננו על ידי חותמן משלהן, ללא קשר למחבר, אפילו יותר מכך, בחלק מהמקרים קטע מן כִּתבֵי הַקוֹדֶשׁ הוא היה ידוע יותר בזכות הברקה מסוימת מאשר בזכות מה שהוא כשלעצמו עמד. אותה תופעה התרחשה בתחום המשפטי של ימי הביניים, למשל ההגהות המשפט הרומי ודיני הקנון הם היוו נקודות התייחסות רלוונטיות באותם זמנים.
בינתיים, בתחום פִּילוֹלוֹגִיָה, המשמעת העוסקת בחקר טקסטים כתובים, הגהות ממלאות תפקיד קובע, במיוחד באותם מקרים בהם יש מעט מאוד חומר כתוב מאת מחבר הברק. במצבים מסוימים ההגהות שופכות אור על אוצר המילים שבשימוש בכמה שפות עבר שאולי לא היו ידועות אחרת.
עַל סוֹצִיוֹלוֹגִיָה אנו מוצאים גם התייחסות למילה; הסוציולוג האמריקאי פרסונס טלקוט, השתמש במילה לשם התהליך שממנו בונה המוח את המציאות.
גם ב מוּסִיקָה אנו מדברים על ברק, מכיוון שזו הדרך שבה הערה או הסבר המעידים על ביצוע קטעים מסוימים של יצירה מוזיקלית, בדרך כלל, סוג האינסטרומנטלי.
מצד שני, הברק הוא גם זה הערת הסבר על פנקס חשבונות. רואה החשבון נתן לנו כמה הגהות שעלינו לבדוק.
ולבסוף, מבריק, זה א קומפוזיציה פואטית בה עובד מחדש טקסט לירי קודם.
מצדו, ה מילון מונחים, הוא הנספח המופיע בדרך כלל בסוף ספרים או אנציקלופדיות, שבו מוגדרים מונחים מסוימים המשמשים את הטקסט המדובר ומגיבים עליהם במטרה לעזור לקורא להבין כמה מהמילים המופיעות שם.
