הגדרת הלוואת שפה

כאשר אנו חושבים על פעולת ההלוואות, אין מנוס מלשייך זאת לסכום כסף שמישהו נותן בתמורה להחזרתו תוך תקופה מסוימת ובדרך כלל עם ריבית. עם זאת, יש גם הלוואות ביחס למילים. כשזה קורה אנו מדברים על ההלוואה הלשונית, דרך שכל השפות צריכות להרחיב את הלקסיקון שלהן.

ממה זה מורכב?

ללקסיקון של שפה יש מקורות מגוונים מאוד. אם ניקח ספרדית כהתייחסות, רוב המילים הן תוצאה של התפתחות טבעית של יוונית ולטינית קלאסית, אך רבות אחרות מגיעות מצרפתית, איטלקית או אנגלית.

כאשר בשפתנו אין לנו מונח מדויק להביע רעיון, יש לנו צורך לנקוט בשפה אחרת המספקת לנו את המילה המתאימה ביותר. תופעה זו של שפה היא תמצית ההלוואה הלשונית.

לאורך ההיסטוריה השאלה הספרדית לוותה מונחים ממסורות תרבותיות אחרות

אנו משתמשים במילים רבות מאנגלית: בלוג, ליהוק, צ'אט, מקוון, דוא"ל או ריצה. השימוש באנגליזמים נובע מכמה סיבות: ההגמוניה של האנגלית כשפה בינלאומית, כוחה של התרבות האנגלו-סכסון בהקשר של תקשורת או פשוט בגלל עניין של אופנה.

מאיטלקית יש לנו מילות הלוואה לשוניות ששולבו על ידי המסורת התרבותית החזקה של הרנסנס האיטלקי. כמה מהאיטלקניזמים הנפוצים ביותר הם: צבעי מים, אדג'יו, שרביט, לייר, שמן, סופרן, סונטה או איש חרב.

בחצי האי האיברי נשארו הערבים שבע מאות שנים ומסיבה זו הספרדים הנוכחיים מציגים שפע ערביזם: לבנים, ראש עיר, לגונה, אלכוהול, סירופ או גזר.

הקרבה הגאוגרפית והתרבותית בין ספרד לצרפת היא הגורם לגליציזם רב בקרב דוברי ספרדית. חלק מהנפוצים ביותר הם: שמפניה, מזכרת, קברט, נהג, עלית או תפריט.

ההלוואות הלשוניות נקבעו בשפתנו מסיבות תרבותיות, פוליטיות, כלכליות או חברתיות. תופעה זו של שפה מתרחשת גם מתוך צורך מוחלט (למשל, בתחום המחשוב משתמשים במונחים באנגלית לשם שמות מכשירים ופרוצדורות טכנולוגיות חדשות).

המעקב הלשוני הוא שיטת הלוואה

אותן מילים בספרדית המגיעות מעותק מילולי של שפה אחרת הן עקבות לשוניים. לפיכך, הסלון האנגלי תורגם כסלון, בסוף השבוע כסופשבוע או כמנהיג כמנהיג. ברוב האשפות יש התאמה פונטית ללקסיקון השפה המקבלת.

צילום פוטוליה: Vegefox


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found