הגדרה של עץ פורפירי
במסורת הפילוסופית שיזמו אפלטון ואריסטו הוצג רעיון החומר המובן כז'אנר העליון של כל הדברים. במאה ה- 11 ד. ג הפילוסוף הניאופלטוני פורפיריו הציג מודל הסבר משלו בו מפורט סיווג של חומרים. מודל זה ידוע בשם עץ פורפיריו ובו נקבע מבנה דמוי עץ בו כל מה שקיים נולד בהדרגה, כלומר מהחומר הכללי ביותר לפרטי ביותר.
בתכנית הכללית נעשה שימוש בשלושה מושגי יסוד; סוג, מינים ופרט. מהם יש סיום הלימודים מהגנרי ביותר לקונקרטי ביותר.
סיווג הפילוסוף היה התקדמות מכרעת בשני מובנים
מלכתחילה הועלה חזון מציאות נומינליסטי (לנומינליזם אין מושגים כלליים "מחוץ לדברים", שכן מושגים הם פשוט שמות המשמשים לייעוד סדרת תכונות המקובצות בדברים).
שנית, סיווגם שימש כמודל ייחוס לחטיבות הטקסונומיות של הטבעיסטים.
גישה כללית לעץ פורפיריו
עם סיווגו של כל מה שקיים, פורפירי ביצע פרשנות מחודשת של אפלטון ואריסטו. מהראשון הוא אימץ את החזון הכללי שלו ובאופן מיוחד את רעיון החומר שלו. מהשנייה הוא אימץ את חזון הקטגוריות שלו והחיל אותם על מושג המהות.
כל חומר מחולק לשתי קטגוריות: מורכב ופשוט. חומרים מורכבים מתייחסים לגוף המחולק לשתי קטגוריות משנה: דומם ודומם. גופי אנימציה מחולקים בתורם לשניים: רגישים וחסרי רגישות. גוף רגיש יהיה של בעל חיים. ברמה האחרונה של העץ, בעלי חיים מסווגים לשתי קטגוריות: רציונאלי ולא רציונלי.
כפי שניתן לראות, עץ פורפיריו הוא מערכת סיווג המבוססת על דיכוטומיות (לאחת יש או אין נכס) ולוגיקה מסוג אריסטוטלי. באופן זה האדם מוגדר כחיה רציונלית.
מודל זה מבוסס על יחסי כפיפות. במילים אחרות, אדם קונקרטי נושא שורה של מושגים לוגיים המגדירים אותו, מכיוון שמדובר בהוויה רציונלית, חיה, יצור חי, מונפש, חי ומורכב. וכל הקטגוריות הללו משולבות ברעיון המקורי של החומר.
צילום: Fotolia - Rybkina2009
