הגדרת תקווה
תקווה מוגדרת כאחד התחושות החיוביות והבונות ביותר שיכול בן אדם לחוות. תקווה היא אותה תחושה שגורמת לאדם לבנות מצב של שיפור או רווחה לקראת העתיד הקרוב או הרחוק. כלומר, לאדם יש ביטחון מוחלט שמה שהוא מצפה יקרה או יקרה. כדי שתחושה כזו תהיה נוכחת, על האדם להיות בעל גישה אופטימית, ולהפוך את התקווה למשהו טוב יותר, דבר שההפך יהיה קשה מאוד לחוש במקרים של דיכאון, ייסורים או חרדה.
בניגוד לאופטימיות, תקווה היא סוג של תחושה שמתעוררת בדרך כלל במצבים מסוימים וספציפיים, ואילו אופטימיות היא דווקא גישה מתמדת לאופן שבו האירועים מתרחשים בחייו. תקווה יכולה להופיע ולהיעלם בהתאם לנסיבות, ובעוד אנו רואים עצמנו מלאי תקווה לפתור סוגיה מסוימת, ייתכן שלא נרגיש אותו דבר כאשר הנסיבות משתנות. לאחר מכן מתוארת התקווה כמצב נפשי ולא כגישה לחיים, אם כי שני הדברים (תקווה ואופטימיות) יכולים להשלים זה את זה.
מנקודת מבט דתית, תקווה היא לא רק מצב נפשי, אלא היא גם אחת מהן שלוש מעלות תיאולוגיות שמציבה הדת הקתולית אשר יחד עם אמונה וצדקה או אהבה, הוענקו על ידי אלוהים לבני האדם כך שזו ההשתקפות שלו על כדור הארץ. כאן, התקווה מפסיקה להיות תחושה פיזית של שמחה או סיפוק להיות חסד שכולנו חייבים להכיר בליבנו האינטימי ולשים לשירות בניית מחר טוב יותר.
אחד מ התיאולוגים והפילוסופים הקתוליים החשובים ביותר בהיסטוריה, סנט תומאס אקווינס הוא הגדיר זאת כאותה מעלה שמנטה ומאפשרת את הפרט המהימן ואז תהיה לו הוודאות המלאה שהוא יוכל להשיג את חיי הנצח שאלוהים הבטיח לו.
ראוי גם לציין כי שלוש המעלות התיאולוגיות הללו יחד עם המעלות הקרדינליות של ה מתינות, צדק, תעוזה ותבונה הם מהווים אחדות המגדירה באופן אידיאלי את האדם הנוצרי.
במובן זה, הצד השני של התקווה יהיה יאוש זה לא רק מרמז על היעדר תקווה אלא גם על תחושת הכעס והזעם, כלומר אין תקווה והמדינה מלווה בכעס.
ניתן לגשת לתקווה גם מנקודת מבט לא מציאותית או פנטזית. זה קורה כאשר אנו נמצאים בנוכחות אנשים המפתחים רמה גבוהה של תקווה כוזבת לנהל את חיי היומיום שלהם. תקוות שווא אלו מאופיינות לרוב בחוסר מציאות או בכך שאינן ישימות בחיי היומיום, מה שיכול בקלות לגרום לאדם לסבול מכל מיני אכזבות, הפתעות ואכזבות. יש גם אנשים שמשתחררים מאחרים, על ידי מעשיהם והתנהגויותיהם, תקוות שווא שכמובן שכשיגלו את עצמם יפלו את האדם ששם את אמונם בהם למצב של אכזבה.
בינתיים, אנו יכולים למצוא את מושג התקווה המשלב מושג חשוב אחר בשפתנו ומציג שימוש נרחב, כך הוא המקרה של תוחלת חיים.
זה ייקרא מספר שנים ממוצע שאוכלוסייה כוללת חיה בפרק זמן מסוים. יש לציין כי הבחנה נעשית על פי מין, כלומר המינים, נקבה וזכר, נמדדים בנפרד, כדי כמובן לקבל מידע ספציפי על סמך מספר השנים שכל מין חי.
תוחלת החיים תושפע גם מגורמים כמו היגיינה שיש לנהוג בה, איכות הבריאות, מלחמות, בין היתר.
המדידה שבוצעה בשנת 2010 הראתה שתוחלת החיים היא בין 69 ל -64 שנים, אם כי, היא בדרך כלל משתנה באופן משמעותי בהתאם למקום על פני כדור הארץ הנצפה, מכיוון למשל צפון אמריקה ואירופה הם כמעט בני 73 וביבשת אפריקה זה לא יותר מ- 55 שנה.
ואספרנסה היא גם א שם עצם המתאים למין הנשי. מקורו הלטיני ופירושו המדויק הוא המשאלה לעתיד טוב יותר לבוא.
