הגדרה של פונמה
בפקודת ה פוֹנֵטִיקָה, א תתקשר אלי יהיה כל אחת מהיחידות הפונולוגיות המינימליות שבשפה מתנגדות לאחרות מה שמייצר ניגוד משמעותי. לדוגמה הפונמה s מנוגדת לפונמה n, ומאפשרת לנו להבדיל בין המילה צער למילה פסה.
בינתיים, הפונמה היא גם ה יחידת מינימום של שפה בעל פה, מכיוון שמדובר בצליל דיבור המאפשר להבדיל בין מילות השפה הרבות, למשל הפונמות s ו- t ב- coso ו- como; o s ו- c בסינגל ובזנב.
למילים שהוזכרו לעיל: לקוסו / קומו, סולה / קולה, פנה / פסה, יש משמעויות שונות לחלוטין, אם כי ההגייה של כל זוג כמעט ואינה שונה בצלילים הנ"ל. בינתיים, מבחינה מבנית, הפונמה שייכת לתחום השפה, ואילו הצליל שייך לתחום הדיבור.
הצלילים של כל אחת מהמילים נקראים אלופונים. באותה פונמה יכולות להיות אלופונים שונים, כפי שקורה גזים ואנשים. מצבים נפוצים אחרים הם גם שהאותיות תואמות או שהאותיות נשמעות כמו יותר פונמות, למשל, c נשמע כמו k ו- s כמו z.
פונמות אינן צלילים כישות פיזית, אלא הם מופשטים צורניים או עקבות פסיכולוגיות שנותרו בצלילי הדיבור.
יש לציין גם כי הטלפון והפונמה אינם זהים, בגלל ה טלפון או סאונד היא מאופיינת בסדרה של מאפיינים פונטיים ומפרקים, שזיהוים הוא המשימה הבלעדית של פונטיקה. לכן הטלפון יהיה כל אחד מהמימושים האקוסטיים האפשריים של פונמה.
אז לסיכום, הפונמה תהיה היחידה הפונולוגית מבדיל (כל פונמה תחומה בתוך המערכת על ידי התכונות המבדילות אותה מהאחרות וגם על ידי כוונתה המשמעותית שלה), תַקצִיר (כי במציאות הפונמה אינה צליל אלא סוג צליל אידיאלי) ה לא ניתן לחלוקה ליניארית (לא ניתן לפרק אותו ליחידות קטנות יותר).
מצד שני, אנו מכנים גם פונמות כל אחד מהצלילים הפשוטים של השפה המדוברת.
