הגדרת זיכרון
אנו יכולים להגדיר הזכרות כאפקט או תופעה שגורמת לנו לזכור את מה שהיה בעבר מאיזה אלמנט או סיטואציה מסוימת. המילה reminiscence משמשת בשפה משותפת באופן אולי פואטי יותר מאחרים שכן היא מרמזת על רמה עדינה ושברירית מאוד של זיכרונות, לא כחלק מעובדות זיכרון ברורות ותמציתיות אלא כמשהו המהדהד במוחנו אך לא במובן מאליו או דרך ברורה. בשלב מסוים, המילה reminiscence משמשת גם כדי לומר שמישהו או משהו יכול לקחת אלמנטים מאדם אחר או מאובייקט דומה אחר ולפניו זה דומה.
רעיון ההיזכרות קשור גם לעובדה שמשהו, סיטואציה, אובייקט, תמונה או משהו שנוצר על ידי החושים, הם הגורם לזיכרון של משהו שעבר. הזכרות מתחילה תמיד מאלמנט שמחזיר אותנו לתקופות עברו ובדרך כלל משתמשים במונח במובן חיובי, כמו למשל כאשר אנו רוצים להתייחס לרגעים שמחים או שמחים, ולאו דווקא שליליים. במובן זה, זכרם של רגעים חיים אחרים יכול להופיע במוחנו מהעובדה שמשהו קשור מיד להווה, בדרך כלל מהחושים (תמונה חזותית, ארומה, תחושה וכו ').
במקרים מסוימים, רעיון ההיזכרות יכול לקבל גם משמעות רוחנית, וזה כך כשמדובר בזכירת חיי עבר; דימויים שבתודעתנו הארצית אין חוש מוחלט, אך תמיד הם אומרים לנו משהו רגשי מכיוון שמאמינים שהם קשורים אלינו לחיים קודמים בהם כבר חווינו תחושות כאלה או עשינו משהו דומה. הזכרות במובן זה משמשת כמושג על ידי דתות כמו בודהיזם והינדואיזם שאינם מדברים כל כך הרבה על החיים הארציים אלא עם הרעיון להתחבר למשהו גבוה יותר, דבר שאי אפשר להסביר במונחים מעשיים ושהוא שום דבר אחר חוץ ממהות החיים.
