הגדרת הפקעה
הפקעה מורכבת מהפקעה של דבר שנמצא בבעלותו של אדם אך מטעמי תועלת ציבורית יש בו צורך, ובתמורה יינתן שיפוי לבעליו, כפיצוי.
פעולה לפיה המדינה, מטעמי צורך ציבורי, מנכסת מקרקעין מקרקעין אחרים שיש לפצות כספית על ההפסד
מדובר בפעולה חד צדדית של המדינה בהפעלת מלוא סמכותה וריבונותה, שתמיד יש לתמוך במטרה המצדיקה אותה, ועליה לעמוד גם בפיצוי כלכלי למי שמופקע ממנו הנכס.
כל טוב מהותי, למעט כסף, יכול להיות סביר להפקעה, בכל מקרה, עלינו לומר שבדרך כלל זה חל על נכסי מקרקעין.
חוק המאשר צורך זה
לעניין זה, באותן מדינות התומכות במערכת דמוקרטית וליברלית יש צורך בחוק, תקנה המאושרת על ידי הכוח המחוקק המאשר הפקעת הרכוש המדובר וכי המטרה מבוססת על הציבור ועל אינטרס משותף של החברה האמורה, כזה הוא המקרה של, למשל, בניית כביש מהיר, בית חולים, רחוב, בית ספר או כל עבודה אזרחית אחרת.
עבור המערכות הקפיטליסטיות והליברליות, הקניין הפרטי אינו ניתן לפגיעה, ולכן סנקציה של תקנה המסמיכה זאת, והבטחה מוחלטת לכך שהסיבות תואמות, היא מהותית.
בדיוק, הקמת כבישים מהירים או אחרים, כפי שהזכרנו, דרשה להפקיע קרקעות או מבנים שהיו בעלי בעלים פרטיים.
כעת, כפי שאמרנו, חוק הפקעה הוא חיוני הקובע באופן חד משמעי את הנכסים שיש להפקיע, והסיבה לתועלת ציבורית המעודדת פעולה כאמור מוגדרת בבירור.
החוק מכיר במצב דברים זה, וקובע תמיד תשלום פיצויים לבעל הדבר המופקע.
במקרה וזה לא קורה, כמובן, ניתן להגיש אמצעי שיפוטי להפסקת ההפקעה עד לתשלום הפיצוי המקביל.
לכן אנו קוראים להפקעה לכל מעשה שכרוך במשיכת הזיכיון לחברה פרטית לשימוש או ניצול של משאב מסוים או פעילות כלכלית מסוימת.
הפקעה זו מניחה גם שפעילות או משאב זה עוברים מהרגע לידי המדינה, ואז אחראים לקבלת החלטות לגבי השימוש בה בהתאם לאינטרסים או לצרכיה.
דמות שמעוררת מחלוקת
דמות ההפקעה היא דמות סותרת ושנויה במחלוקת בחוק מכיוון שהיא עומדת בפני שתי עמדות הפוכות מאוד שקשורות בין היתר למושגים כמו חופש והגדרה עצמית.
זאת מכיוון שעבור כמה תיאוריות ליברליות והפרטה, ברגע שנוצר חוזה בין צד פרטי למדינה לשימוש או לנצל משאבים או פעילות, יש לכבד אותו עד הסוף ועל החברה בתורו, יש את החופש לקבל החלטות משלהם לגבי מה לעשות עם אותו משאב, לגבי ההון שהושקע או הושג וכו '.
עם זאת, קיימת גם העמדה הממלכתית לפיה המדינה הלאומית עדיפה על כל חברה או רב לאומית שתפקידה בשטחה, וכשהזכות להגדרה עצמית של העמים עדיפה על זו של חופש כלכלי, העם ( המיוצגת על ידי המדינה) יכולה לקבל את ההחלטה האם לקצר או לסיים סופית את אותו חוזה.
לפיכך, בכל פעם שמתרחשת הפקעה, סוגים אלה של סכסוכים ודיונים נוצרים עקב השוני בעמדות.
לא קל להגדיר איזו מהשניים נכונה על פי איזה סוג חוק או תקנות משתמשים, אם כי התפיסה שהמדינה אחראית לקבל כל מיני החלטות באזורים ובשטחים הנמצאים בסמכותה נוטה לגבור. שיפוט.
נכון לעכשיו, הפקעות הן תופעות שכיחות מאוד במדינות מנוצלות לשעבר, מהן היקף חשוב של משאבי טבע וקניין נלקח ונגנב.
ביזה זו נעצרת היום עם הפקעות שגורמות לפעילות רווחית מאוד (כמו הפקת נפט) לעבור לידי המדינה וחברות קפיטליסטיות רב-לאומיות או נאמנויות מאבדות עליהן את השלטון.
זה מניח במקביל, מעשה ריבונות מצד המדינה כנגד קידומה של מדיניות קפיטליסטית בינלאומית.
הדבר המופקע מכונה גם הפקעה.
