הגדרת דופק

ה קצב לב זהו ערך המציין את מספר הפעמים שהלב פועם בדקה והוא אחד הפרמטרים הנחשבים לסימנים חיוניים, יחד עם קצב הנשימה, לחץ הדם וטמפרטורת הגוף.

הלב הוא משאבה שתפקידה להוביל דם ממערכת הוורידים למערכת העורקים, בהיותו האיבר המפקד על פעולת מערכת הדם, לשם כך הלב מבצע סדרת פעולות של מספר צעדים שחוזרים על עצמם כל העת לידה עד מוות, הידועים כמחזור הלב, זה מתחיל במילוי תאי הלב או בשלב הדיאסטולה, ואחריו שלב הגירוש של הדם לכיוון מערכת העורקים המתאימה לסיסטולה. בכל פעם שהלב פולט דם למערכת העורקים, הוא מתפשט ויוצר גל שניתן להיתפס אם מישש עורק שטחי (כמו למשל הצווארון בצוואר או הרדיאלי בפרק כף היד), גל זה מעלה את הדופק זו הדרך העיקרית לקביעת דופק.

ערכי דופק תקינים נחשבים בין 60 ל- 100 פעימות לדקה במצב מנוחה, בדרך כלל הדופק אינו פרמטר שנשאר קבוע, אלא הוא עובר שינויים במהלך היום ועשוי לעלות במהלך הפעילות הגופנית. או מצבים של מתח ערני או רגשי. כאשר הדופק נמוך מ- 60 פעימות לדקה זה נקרא ברדיקרדיהבעוד שכאשר הוא מעל 100 פעימות לדקה אנו נמצאים בנוכחות a טכיקרדיה.

אחד התנאים בהם חשוב לפקח על הדופק הוא במהלך פעילות גופנית, הוכח שיש נקודה קריטית המכונה דופק מקסימאלי שאם חורגים אותו מוביל לסיכון גדול יותר לבעיות לב וכלי דם ואף למוות פתאומי. הדופק המרבי תלוי בגיל וכדי לחשב אותו יש להפחית את הגיל מהערך 220, הערך המתקבל הוא הדופק הגבוה ביותר שיש להגיע במהלך ספורט או פעילות גופנית, כאשר מתקרבים לערך זה רצוי להפסיק .

קצב הלב מווסת על ידי מגוון רחב של מנגנונים מורכבים מאוד, ביניהם מערכת העצבים האוטונומית, שבתורה מחולקת לסימפתטית ופאראסימפתטית, הראשונה מכינה את הגוף למתח ולכן מסוגלת לעורר את מערכת הדם להגדיל את קצב הלב, למערכת הפאראסימפתטית יש השפעה הפוכה, מקטין את קצב הלב.

בתאי הלב (אטריה וחדרי חדרים) ישנם גם קולטנים המסוגלים לקבוע את הלחץ בתאים אלו ואת התבוננות שריר הלב, כאשר מגבים את הקולטנים הללו הם שולחים אותות למערכת העצבים כדי להעלות את קצב הלב על מנת כדי להקטין את נפח הדם, ולכן את הלחץ, בתוך חללים אלה.