הגדרת זהירות
הקונספט של זְהִירוּת אנו מיישמים זאת כאשר אנו נתקלים במצב מסוים הכופה כבוד, מילואים וזהירות בשל הנסיבות או האנשים המעורבים, יש צורך לפעול בדיוק על ידי התבוננות בכל העמדות הללו.
אנו משתמשים בו גם בכדי להתייחס לאופן בו אנו פועלים או מתנהגים כאשר איננו רוצים שמישהו יידע משהו, לכן הדבר הטוב ביותר שיישאר מעיניו הוא להתגייס בצניעות וביכולת לא להיראות או להישמע.
אם, למשל, יצאתי מהבית בלילה מבלי שהורי יבינו זאת, כדי להשתתף במסיבה, אצטרך להיכנס שוב לבית בזהירות רבה כדי שלא יתעוררו, יראו אותי ויתחילו לריב.
מצד שני, גנבים, או מי שמבצע פעילות או פעולה בלתי חוקיים כלשהם, חייבים לנוע עם מאפיין זה, בזהירות רבה, במידה רבה, ערמומיות, מיומנות וזהירות, כדי לא להישמע או להיתפס לריחני וגם לא לעורר חשד.
אם אדם מבצע מעשה של שחיתות, הם לעולם לא צריכים להגיב על זה בקול רם עם כולם או להתפאר במי שלא מתכתב בקשר לזה, כי כמובן, הידיעה תתפשט ותתגלה על ידי אותה פעולה לא חוקית.
ואז, מהאמור לעיל, קל להסיק כי זהירות היא פעולה או התנהגות המתעוררים כמעט באופן ספונטני אצל האדם כאשר הוא מתמודד עם גילוי סכנה קרובה שבדרך כלל מורכבת מגילוי או גילוי בביצוע ישיר של מעשה ש אינו תואם מוסרית או שאינו חוקי.
חשוב גם להזכיר כי המושג העומד לרוב מקושר לזה של זְהִירוּת.
זהירות בכל מקרה מרחיק לכת הרבה יותר מכיוון שההנחיה שלה מרמזת על סגולה, המניעה את האדם המתבונן בה לפעול ולהתנהג בצורה הוגנת, מאוזנת וזהירה בעליל ואת ההסתייגויות שמציע התיק.
בלי קשר לסיבה שמובילה אותנו לנהוג בזהירות או בזהירות, חשוב שנציין שמומלץ יותר לנהוג בדרך זו מאשר לעשות זאת בצורה הפוכה, בפזיזות, כי בוודאי, או אנחנו או שלישית צד, תמיד, מישהו ייפגע מפעולה רשלנית.
