הגדרת מצב רב-אתני
מנקודת מבט אתנית, אומה יכולה להיות הומוגנית או רב-אתנית ורובה. זה הומוגני כאשר הרוב המכריע של תושביו חולקים את אותם מאפיינים גזעיים, אותה שפה ומסורות. עם הוא רב-אתני אם יש מגוון גזעני ותרבותי בשטח.
הקטגוריה של מצב רב-אתני מקבילה למצב רב-תרבותי אחר. אף כי לא מדובר בעד רשמי, מדינות כמו אקוודור, קולומביה או פרו שילבו את הרעיון של מדינה רב-אתנית בטקסטים החוקתיים שלהן בכדי להכיר במגוון התרבותי של החברה. הכרה זו מרמזת על כבוד למיעוטים האתניים של אומה.
פנמה ורוסיה, שתי דוגמאות למדינות רב-אתניות
פנמה היא מדינה במרכז אמריקה עם 4 מיליון תושבים על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2016. יש אוכלוסייה ילידית המונה יותר מ -300,000 תושבים (באופן ספציפי, ישנם שבעה עמי הילידים ולכל אחד מהם יש שפה ומנהגים משלה). מצד שני, האוכלוסייה הפנמית מורכבת ממולאטות, שחורים ומסטיזואים (70 מהתושבים הם מסטיזו, 10% הם לבנים, 8% הם ילידים ו- 1% הם ממוצא אסייתי, בעיקר מסין).
רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם לפי גודלה ועם 150 מיליון תושבים. מבחינה אתנית המדינה הרוסית מציגה מורכבות רבה. הרוסים מהווים את הקבוצה האתנית ברובה, כ- 80% מכלל האוכלוסייה (20% הנותרים מורכבים מאוקראינים, צ'צ'נים, בשקירים וארמנים). מצד שני, ברוסיה מדברים יותר ממאה שפות שונות (חלקן מוכרות רשמית אך רובן לא).
יפן כדוגמה למדינה הומוגנית חברתית
לחברה היפנית יש תחושה שורשית של זהות לאומית והמגוון האתני הוא מיעוט ובעל רלוונטיות תרבותית מועטה. מנקודת מבט לשונית, משתמשים ביפנית סטנדרטית בכל רחבי הארץ והניבים של היפנים אינם מוכרים רשמית.
למרות ההומוגניות של החברה היפנית, תושבי איי ריוקיו (הריוקיואן) ואלה של האי הונשו (האינו) הם יוצאי דופן, מכיוון שיש להם שפה ותרבות משלהם. לשני המיעוטים האתניים השפעה מועטה על האומה כולה ונמצאים תרבותית על סף הכחדה.
צילום: Fotolia - lvnl
