הגדרה של שומן
שומן הוא חומר ליפיד מסוגים שונים ומאפיינים, הקיים כמעט אך ורק באורגניזמים מן החי. שומן מאופיין בכך שהוא מורכב מחומצות שומן וגליצרין. בהתאם לכמות המולקולות לכל מקרה, שילוב כזה עלול לגרום לסוגים שונים של שומן, אם כי הידוע ביותר הוא שומן טריגליצרי. טריגליצרידים קשורים בעיקר לשמירה על רמות בריאותיות טובות או לא ולכן זה אחד הערכים החשובים ביותר שיש לקחת בחשבון בעת ניתוח השומן של האורגניזם.
שומן בבטן
נפח הבטן כבר מזמן דאגה בקרב גברים ונשים המבקשים לקבל דמות רזה ופרופורציונית.
הצטברות שומן בגובה המותניים נתפסה כבעיה אסתטית, אם כי בכל יום ישנן עדויות נוספות לכך שזהו גורם שקשור להתפתחות מחלות לב וכלי דם, גם כאשר הצטברות השומן מתרחשת ברמת הבטן ב אדם עם משקל גוף שנחשב לנורמלי.
הפקדת שומן בטני היא תוצר של יחסי גומלין בין שלושה גורמים עיקריים: גנטיקה, הרגלי אכילה לקויים ואורח חיים בישיבה.
חלוקת שומן בטני
מתחת לשכבת העור המכסה את פני הגוף, מופצת רקמה שתופסת את החלל בינו לבין המישור שנוצר על ידי השרירים. מדובר ברקמה תת עורית. בשכבה זו קיימים תאי שומן הנקראים אדיפוציטים, בעלי יכולת לגדול ככל שהליפידים מצטברים בתוכם. תופעה זו מהווה מנגנון הסתגלות המאפשר הצטברות אנרגיה, מכיוון שרקמת השומן יכולה לייצר מעט יותר מכפליים מאנרגיה מאשר גליקוגן (דרך לצבור סוכר) או חלבונים, בנפח שווה.
ה שומן תת עורי זוהי הצורה העיקרית של שומן בטני. הוא מופץ גם לצוואר, לזרועות, לגב, לישבן ולירכיים כאשר האדם עולה במשקל. בדרך כלל הוא מתואר כצבירה בצורת אגס.
יש סוג שני של שומן בטני, זה שומן קרביים. זה מופץ סביב האיברים הפנימיים, הן ברמה של בית החזה, סביב הלב והן ברמת הבטן. התפלגות זו אמורה להתריע על קיומם של הפרעות לב-מטבוליות המכפילות את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם.
קוטר המותניים כמנבא לסיכון
פרמטרים כמו לחץ דם, משקל גוף, כמו גם רמות הסוכרים והשומנים בדם, שימשו כפרמטרים להגדרת הסיכון להתפתחות אירועים כמו התקפי לב או שבץ מוחי.
היקף ההיקף או הבטן צריך להיכלל גם ברשימה זו, בהתחשב בערכים נורמליים פחות מ 102 ס"מ אצל גברים ופחות מ 88 ס"מ אצל נשים. הדרך הנכונה למדוד אותו היא באמצעות סרט מדידה שיש למקם בגובה הטבור.
ערכים מוגברים של פרמטרים אלו קשורים להתפתחות סוכרת, לשינויים ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם, יתר לחץ דם עורקי ופקקת.
כפי שהועלו זה עתה, יש מגוון שומנים, אם כי אנו יכולים לחלק אותם לשני סוגים עיקריים: שומנים מוצקים ושומנים נוזליים. בדרך כלל, שומן מוצק הוא הפופולרי והידוע ביותר, במיוחד מכיוון שהוא זה שנראה לעין ביותר בגופו או באורגניזם של בעל חיים או אדם. מצד שני, מקובל לייעד שומנים נוזליים בשם 'שמנים' אם כי אין זה מרמז שהם אינם שומנים יותר או בריאים יותר.
בין האפשרויות השונות לשומנים קיימים על פי רמת הרוויה שלהם, הרכבם ושיעור חומצות השומן, אנו מוצאים שומנים רוויים (שומנים מוצקים ומזיקים לבריאות אם הם קיימים עודף בגוף), שומנים בלתי רוויים (נוזליים מבנה קל יותר. חלקם הופכים לחומרים מזינים חשובים מאוד לגוף. בקרב הלא-רוויים אנו מוצאים גם חד-בלתי-רווי-רב-בלתי-רווי) ולבסוף שומני טרנס (המזיקים מכולם מכיוון שהם מלאכותיים ונוצרים באמצעות שינוי מאפייניו החיוניים).
אחת המטרות העיקריות של השומן היא המרת חומרו לאנרגיה המשרתת את הגוף לתפקוד תקין. בנוסף, הוא מאפשר הגנה על איברים פנימיים על ידי ביסוס עצמו כקרום עדין, כמו גם הגנה על הגוף מפני תנאי מזג אוויר קשים. הצטברות יתר של שומן תביא לכך שצריכת האנרגיה לא תספיק לצורך חידוש ולכן רקמות השומן צומחות ואינן מנוצלות מחדש. חיוני לשמור על אחוז שומן טוב בגוף לצורך ביצוע תזונה בריאה, פעילות גופנית והעלמת הרגלים כמו עישון.
תמונה של אדובי: פאנדי
