הגדרה של דגני בוקר
ה דִגנֵי בּוֹקֶר הם א משפחת עשב וצמחים עשבוניים הנושאים דגנים או זרעים החיוניים בבסיס תזונת האדם ובעלי החיים, ובמיוחד בעלי חיים, הנפוצים ביותר הם טחינתם עד להפקת קמח. כמו כן, המונח מייעד את התבואה המתאימה לצמחים אלה.
בקרב מיני הדגנים בולטים: חיטה, שיבולת שועל, אורז, שיפון, שעורה, דורה, דוחן ותירסבינתיים, בהתאם לסוג הטיפול הנהוג בהם, יתקבלו סוגי אוכל שונים.
ההרכב המבני של הדגנים הוא כדלקמן: עובר או נבט (זה במרכז הזרע; מכאן ניתן ליצור צמח חדש), אנדוספרם (זהו מבנה קלוש למדי הסוגר את העובר ומספק לו את התזונה הדרושה להתפתחותו), רֹאשׁ (זו השכבה החיצונית והלמינרית שמכסה את התבואה והיא זו שמעבירה את החומרים המזינים וגם את הוויטמינים) צדף (זו השכבה החיצונית מכולן ומציגה קשיות יוצאת מן הכלל מכיוון שהיא עוסקת בהגנה על הזרע; מורכבת מסיבים צמחיים).
לגבי תרומותיה והפרשותיה, עֲמִילָן מתברר שזה אחד ממרכיביו ולגבי היתרונות, בחיידק, הכלולים בשומנים המאפשרים מיצוי של שמן צמחי; הקליפה המקיפה את הזרע, המורכבת מתאית, היא המרכיב העיקרי של הסיבים התזונתיים. כמו כן, ישנם כמה סוגים של דגני בוקר שיש בהם גלוטן, חלבון חשוב בעת הכנת לחם. במספרים, ליתר דיוק, החיטה מכילה: 58 עד 72% עמילן, 8 עד 1% חלבון, 2 עד 5% שומנים, מלחים מינרליים ובין 2 ל -11% סיבים.
יש לציין כי התהליך המתבצע בדגנים מפחית את ערכם התזונתי ומשפיע על הרכבם הכימי.
בזמן הצריכה הצריכה שוררת ב: דגנים, קמח, דייסה, סולת, פסטה ופתיתים.
כמות משמעותית ממה שמייצרים בדגנים נועדה מהמקום בו נהפוך אותנו מזון לבני אדם ולבעלי חייםאף על פי שהתעשייה משתמשת בהם גם בכל הנוגע לייצור אלכוהול אתילי, משקאות אלכוהוליים ודלקים ביולוגיים.
ובשפה המשותפת והדבורית, אותם מאכלים המומלצים במיוחד לארוחת הבוקר נקראים גם דגני בוקר בגלל האנרגיה והערך התזונתי שהם מראים, עם זאת, חשוב לציין כי לא מדובר במאה אחוז דגנים אלא שהם צופים בתוספת כמו מלחים. וסוכרים.
