הגדרת אונס
מילה זו באה מהלטינית stuprum, ובתורו מהסטרופית היוונית, שמשמעותה הטעיה או הונאה. במובן המשפטי שלו, מדובר בנתון משפטי המתייחס לסוג של פשע מיני. אונס מורכב בעצם משמירה על קשר מיני עם אדם שטרם הגיע לגיל הרוב ומנקיטת הונאה כלשהי או מניפולציה פסיכולוגית מסוימת של הקטין. אם נשים לב לאטימולוגיה שלה, נוכל לומר שאונס הוא הטעיה מינית. לכן, מי שמבצע פשע זה הוא מבוגר שמתמרן קטין לקיים יחסי מין.
כדי שאונס ייחשב כפשע, האדם צריך להיות מבוגר וקורבן שלו חייב להיות קטין. ברוב המקרים, פעולה זו מלווה בניצול של המבוגר, שמתעלל מינית בקטין תוך שימוש בחוסר בשלותו.
אונס ואונס
שניהם פשעים מיניים, אך הם פעולות שיש להן שווי שונה באופן חוקי. אונס קשור בדרך כלל לשימוש באלימות ובאונס לא תמיד קיים מצב של אלימות פיזית, מכיוון שהקטין מסכים לקיים יחסים אינטימיים לאחר הונאה. למרות ההבדלים המשפטיים בין שני המושגים, בשני המקרים ניכרת התעללות מינית.
האבולוציה ההיסטורית של פשע האונס
החוק הפלילי כבר הוגה פשעי מין. לפני יותר מאלפיים שנה הייתה לרומאים דוקטרינה משפטית שכבר כללה את מגוון הפשעים בעלי הקשרים מיניים. במובן זה היו ניאוף, מעשי סדום, אונס ואונס. בכל הנוגע לאונס, התייחס במקור להתעללות מינית בנשים לא נשואות או אפילו לניאוף.
עם הזמן הונהגה הבחנה משפטית חשובה: אונס מרצון ואלים. בימי הביניים, קודים משפטיים הענישו יחסי מין שנוהגו באמצעות הטעיה (למשל, כשהגבר הבטיח כוזב לנישואין כך שהאישה הייתה בקשרים אינטימיים). באופן זה ניתן לראות כי במשך מאות שנים פשע האינוס התייחס לסוג כלשהו של הונאה או התעללות ביחסי מין. לאחר מכן, ההתעללות המינית באונס התייחסה למיעוט הקורבן.
נכון להיום חל שינוי במינוח המשפטי ברוב המדינות וכבר לא מדברים על אונס אלא על הטרדה מינית של קטינים.
צילומים: Fotolia - Bint87 / Svetlana Fedoseeva
