הגדרה של מנוכר

הקונספט של מנוכר משמש לייעוד אותו אדם שסובל מניכור.

ביסודו של דבר, ניכור הוא מצב נפשי אופייני מאוד שיכול להשפיע על אנשים ושמורכב מאובדן שכל, באופן זמני, כלומר ההפרעה נמשכת זמן מה בלבד ואז האדם מצליח להחזיר את מצבו הנפשי התקין. או אם לא, זה יכול להיות ניכור קבוע שישפיע על הפרט לנצח.

האדם המנוכר מאופיין באובדן זהות, המשמעות היא שהאדם מדכא את אישיותו ואז הוא יהפוך למורכב למה שהעולם החיצוני מציין ומציע. הוא לא ינהג על פי ישותו אלא יפעל בצורה הפוכה לחלוטין כתוצאה ממצב הניכור.

יכולות להיות כמה סיבות או מצבים שיכולים להוביל לניכור של אדם. בדרך כלל כאשר אדם נתון ללחצים רבים וחזקים, הוא יכול ליפול למצב מסוג זה.

המצב הכלכלי, הפוליטי או החברתי בו אדם שקוע יכול להוביל לניכור.

תפיסה זו ניגשה מזוויות שונות, סוציולוגיה, דת וכמובן שפסיכולוגיה, בין תחומים אחרים, עסקו בתופעה זו.

בינתיים, הפילוסוף הגרמני קארל מרקס הוא היה מאלה שהתמודדו יותר מכל עם המצב הזה והפיץ אותו באמצעות כתביו ונאומיו.

מרקס טען כי רכוש פרטי הוא הגורם העיקרי לניכור שסבלה הרובד החברתי הנמוך והמדוכא ביותר בחברה. במילים אחרות, קיומם של מעמדות חברתיים ואותה בידול שהם מציעים כשלעצמם הם שמפעילים ניכור אצל אלה שנמצאים בדרגים הנמוכים ביותר.

הצעתו של מרקס להתגבר על מצב זה הייתה גלות המעמדות ובידולם.

למרות שנהוג להשתמש במילה זו, חשוב שנדגיש כי ישנם מונחים אחרים בעלי שימוש פופולרי יותר, כגון המקרה של משוגע, מופרע, מטורף, לא מאוזן.

המצב ההפוך של מנוכר הוא זה של מְאוּזָן, המאופיין בהיותו באיזון ונשלט על ידי זהירות ותבונה טובה.