הגדרת משפטים מצטברים ופרדיקטיביים
המשפטים המעתיקים הם אלה שנוצרים על ידי הפעלים ser, estar, ומופיעים, כמו גם פריפריזה מילולית כלשהי שנוצרה על ידי פעלים אלה. במשפטים אלה יש תמיד תכונה המלווה את הפועל. לפיכך, "שרה היא יפנית", "מנואל היא מזכירה" או "לואיזה מברצלונה", צורת הפועל מלווה בתכונה כלשהי (תכונה יכולה להיות ביטוי שם, ביטוי תואר או ביטוי מילת יחס).
במשפטים מקובלים הפרדיקט אינו מילולי, אלא הוא מהסוג הנומינלי
משפטים אלה נקראים copulative מכיוון שלצורות הפועל שלהם אין לעצמם משמעות מלאה ותפקידם לאחד את הנושא והתכונה או הפרדיקט. המשפט "גבריאלה היא חברתי" הוא מצטבר מכיוון שהוא משתמש בפועל להיות, המאחד את הנושא עם תכונה.
יש לציין כי הפרדיקט במשפטים מקבילים נקרא פרדיקט עצם.
משפטים מנבאים
משפטים חזויים מורכבים מפעלים שאינם סר, אסתר או דמיון. עם זאת, משפטים אלה יכולים להיות מורכבים גם מפעלים מקבילים בעלי ערך predicative. לפיכך, "מריה היא מבוגוטה" ו"מריה היא בבוגוטה ", הראשון הוא משפט מצטייר מכיוון שהיות מבוגוטה מרמז על איכות מובנית לנושא ובשנייה של בוגוטה זה מצב נסיבתי.
משפטים אלה מורכבים תמיד מנושא ופרדיקט מילולי, כל עוד הליבה של הפרדיקט המילולי איננה פועל מקיף. במובן זה, אנו מדברים על פרדיקט מילולי כאשר הפועל של המשפט אינו להיות, להיות או להיראות.
במשפט "שרה רוקדת" זה predicative מכיוון שהפועל המשמש אינו להיות, להיות או להיראות, ויתרה מכך, כי לפועל לרקוד יש משמעות מלאה ואינו זקוק לשום סוג של תכונה כדי שהמשפט ייעשה לָחוּשׁ.
קריטריונים שונים לסיווג משפטים
ההבחנה בין משפטים מצטברים לבסיסים מבוססת על אופי הפועל. עם זאת, ניתן לסווג משפטים בדרכים אחרות:
1) אם ניקח בחשבון את כוונתו של הדובר, ישנם משפטים גנאי, חקירה, קריאה, ספק, ציווי או משאלה,
2) אם ניקח בחשבון את הצורך באובייקט ישיר, נדבר על משפטים טרנזיטיביים או טרנסיטיביים,
3) אם החברים שיוצרים משפט מתבוננים, הוא ידובר בתפילה יחידה או דו-זמנית ו
4) אם הפעולה שבאה לידי ביטוי בפועל נופלת על עצמו זה משפט רפלקטיבי ואם הפעולה משותפת זה משפט הדדי.
צילום: Fotolia - monikakosz
