הגדרת משמעות
המשמעות עבור הבלשנות היא אותו יסוד שיחד עם המסמן מהווה את מה שמכונה סימן לשוני. השאלת דבריו של פרדיננד דה סוסור, הבלשן ממוצא שוויצרי ומי שנחשב בדרך כלשהי כמייסד הבלשנות המודרנית, הכוונה היא תוכן נפשי הניתן לסימן הלשוני.
תוכן נפשי זה, כמובן, יהיה תלוי בכל פרט, שכן כל אחד יקצה אחד, ואילו על מנת להשיג תקשורת אופטימלית יהיה צורך כי על פי המוסכמה, המשמעות היא זהה לאנשים שמתקשרים 4.
ה סימן לשוני, על פי סוסור, גם מציג שני מרכיבים בסיסיים, המסמן (צליל הביטוי הלשוני) ו המשמעות (דימוי נפשי המשויך לצליל זה).
כמו כן, התיאוריה של סוסור טוענת כי סימנים לשוניים כשלעצמם קיימים רק ביחס לסימנים אחרים, מכיוון שמה שמתייחס לשולחן אומר לנו ששולחן אינו כיסא, מזנון או מיטה, אלא שולחן, עובדה שגם כתוב שמשמעות יכולה להתקיים רק כשיש ריבוי דברים משמעותיים, המכונה פוליסמיה.
מצד שני, פרגמטיקה, אותו ענף משנה של הבלשנות העוסק באופן בו ההקשר משפיע על פרשנות המשמעות, אומר לנו ששתי צורות ההקשר העיקריות הן הקשר לשוני והקשר מצבי.
הוא גם משמעות היא החוש או המושג המייצג דבר, מילה או סימן. משמעות החיוך שלו אינה ידועה לנו.
שימוש אחר במונח משמעות, אשר אינו קשור לזה שהוזכר לאחרונה וחוזר על עצמו יותר, הוא התייחסות כשמישהו ידוע, מפורסם או חשוב לנושא בולט. ג'ון לנון היה מוזיקאי משמעותי של המאה הקודמת.
