הגדרת פקס
פקס הוא מערכת העברת נתונים, כתובה או גרפית דרך הטלפון.
מכשיר טכנולוגי פופולרי מאוד בעשורים האחרונים של המאה העשרים נקרא פקס או פקסימיליה המאפשר העברת מסמכים, טקסטים ונתונים אחרים דרך קו טלפון, ויוצר טלקופיה.
הפקס עובד בפשטות. הוא מורכב משלושה חלקים המשולבים ומשולבים במכשיר יחיד: סורק האחראי על הקלטת הנתונים, הטקסטים והתמונות הקיימים במסמך המקורי; מודם, המאפשר חיבור באמצעות טלפון למכשיר אחר בעל מאפיינים דומים; והמדפסת, שכאשר מקבלים מסמך חדש מדפיסה אותו במהירות ובחסכוניות על נייר, ומייצרת עותק של הנתונים שהועברו.
יצירת הפקס מתוארכת לשנת 1851, זמן קצר לאחר המצאת הטלגרף. המכשיר תוכנן באוניברסיטת לונדון, בגרסה מאוד ראשונית. הפקסים הראשונים יכלו לסרוק רק בשחור-לבן, ואילו עם השנים מערכות אלו הפכו להיות הרבה יותר מתוחכמות ומאפשרות את קנה המידה האפור. כיום פקסים הם מכשירים רב תכליתיים שאוספים מידע בצבע, אם כי הוא עדיין מודפס באפור למטרות חסכוניות ומהירות.
פקסים היו מכשירים פופולאריים מאוד באמצע המאה העשרים, כשיטה להעברת מידע במרחק ומהיר ומדויק, לפני שמחשבים ומכשירים קשורים אחרים הגיעו לפופולריות וההתרחבות הגדולה ביותר בשוק. מחשבים רבים שילבו פונקציונליות זו בעשורים האחרונים של המאה, באמצעות תוכנה המדמה את מאפייניו ותפעולו של הפקס.
כיום משתמשים במכשירים מסוג זה בשל אמינותם לסוגים מסוימים של פעולות שליחת וקבלה של מידע, אם כי השימוש בו הועבר לנסיבות חריגות פחות או יותר.
