הגדרה של סופר
בשימוש הרחב ביותר שלה, המילה סוֹפֵר משמש לחשבון האדם שכותב או מחבר כל סוג של מסמך או יצירה כתובהבינתיים, המילה משמשת גם לייעוד אותם אנשים העוסקים בכתיבה ברמה המקצועיתבמילים אחרות, הם מקדישים את חייהם לכתיבת עבודות כתובות או מודפסות, אשר נערכות לאחר מכן על ידי עצמן או על ידי חברות פרסום המשווקות אותן בשוק המקביל.
אמנם, יש לציין כי המונח משמש לעתים קרובות יותר במובן השני, כלומר, מיושם על האדם הכותב כמקצוע ולא עליו הכתיבה בולטת כפעילות נסיבתית.
מקצוע הסופר הוא אחד המוערכים בעולם מאז ומתמיד.
אין ספק, למי שמסוגל לכתוב סיפור יש מתנה ייחודית שראויה לאותה התפעלות.
מחברים רבים הגיעו לרמת ידוענים ומצגות הספרים שלהם הופכות פופולריות ומבוקשות על ידי חסידיהם כמו אלה שביצעו שחקנים או מוזיקאים.
סוגי כותבים לפי הז'אנר אליו הם מתמסרים
בינתיים, בהתאם לז'אנר ולהרכב הספרותי אליו מקדיש הסופר, הוא יקבל שמות ספציפיים שונים בהתאם לעבודה שהוא מבצע: מְשׁוֹרֵר (הסופר שמוקדש לכתיבת שירה, בהיותו הבולט ביותר בשפה הקסטיליאנית: לופ דה וגה, מיגל דה סרוונטס וגוסטבו אדולפו בקר), מְחַבֵּר רוֹמָנִים (אותו סופר העוסק בכתיבת רומנים, שהם יצירות ספרותיות שנכתבו בפרוזה ובהן מסופרים פעולות מזויפות כולה או בחלקן, במטרה לגרום לעונג לקוראים מתיאורי האירועים, היצרים והמנהגים של תווים), מַסַאִי (סופר המוקדש לכתיבת מאמרים, אותה עבודת פרוזה בה המחבר משקף נושא ספציפי), מספר סיפורים (סופר המיועד לכתיבת סיפורים, קריינות קצרה של אירועים בדיוניים או פנטסטיים שיש להם מטרות דידקטיות או בילוי) מַחֲזַאִי (אותו מחבר המוקדש לכתיבת מחזות).
כתיבת היסטוריה
כתיבה, שהיא הפעולה שמורכבת מהעברת מחשבות, רעיונות, תחושות, בין היתר, לנייר או לכל אמצעי אחר באמצעות סימנים שהם בדרך כלל אותיות המרכיבות מילים, השייכות לשפה זו או אחרת, היא בהחלט מילני שנה.
ראשית, האדם ניצל פעולות בעל פה, כלומר, הוא התקשר באמצעות דיבור, ורק בשנת 3000 לפני הספירה. שיתחיל לעשות זאת בכתב. כמובן שבתקופות אלה הוא השתמש בכל מיני אלמנטים ותומכים לשם כך, אלה שעמדו לרשותו (פפירוס, אבן, עצם, קלף, נייר), וללא ספק רגע זה סימן אבן דרך בהיסטוריה של האנושות משום שהתחילה לכתוב רשומות של אירועים וכל מה שקרה סביב האנושות.
וכתוצאה מכך, הספרות נולדת כאשר הכתיבה מאוחדת לחלוטין ותאפשר מיד לכתוב את האגדות שעד אז הועברו בעל פה מדור לדור.
אלפבית התחיל להיבנות גם כן ובאזורים מסוימים למה שנכתב התחיל להיות בעל משקל רב יותר ממה שהועבר בדרך הפה. האמרה המפורסמת לפיה המשפטים "המלים נסחבות על ידי הרוח" הפכו לבשר ולמציאות, ובמקרה זה, במיוחד במישור השיפוטי של הכתוב יש כוח הוכחה גדול יותר מזה שאומר מישהו לאחר.
ובמאה ה -15, המצאת בית הדפוס אפשרה הפצה נהדרת של יצירות כתובות, המקרא היה הספר הראשון שהודפס בזכותו.
