הגדרת כופר
השימוש הנפוץ ביותר שלנו במילה כּוֹפֵר זה לייעד מי שמציע או מחזיק בדעות המנוגדות לאורתודוקסיה או לכל אותם רעיונות שנחשבים מוחלטים ובלתי מעורערים בהקשר חברתי נתון או במה שמציעה דת.
במקרה הספציפי של דת, אדם שלמרות השתייכותו לדת מסוימת באופן מעשי, מפקפק בהיבט כלשהו, ייקרא אפיקורס, על ידי הבעת ביקורת או אם יטיל ספק במצווה כלשהו שהיא מציעה.
כאשר אדם הוא חלק מקבוצה חברתית או מגלה אמונה דתית מסוימת, הם יידרשו, כתנאי בסיסי של אותה חברות, להתחייב לכבד את כל אותם רעיונות, דוגמות או אמונות שהם מחזיקים. בינתיים, כאשר זה לא מתרחש, כלומר, האדם סובר באופן מנוגד לחלק מההנחות, אזי הוא יבחר ככופר למצב זה.
נכון לעכשיו זה נוהג שלמרבה המזל גורש במידה רבה, אולם בעבר התברר שהוא מקובל מאוד אצל מי שהצהירו על רעיון דתי, חברתי או פוליטי אחר נרדף באכזריות. יתר על כן, אותן רדיפות שבוצעו היו בדרך כלל אלימות ועלולות להסתיים ברצח של מי או מי שהפגין בניגוד לצו המוצע. במקרים הקלים ביותר הוחרם האדם אך במקרים הארסיים ביותר הוא עונה למוות, במקרים רבים.
בדת הנוצרית, אם נביא דוגמה אחת, זה בהחלט היה מקובל שאנשים שהעזו לדבר נגד הדוגמות שבידי הכנסייה הקתולית היו נרדפים ונהרגים.
אחד המקרים הידועים לשמצה בהיסטוריה של הכנסייה הקתולית שנחשבים כפירה היה המקרה של הפרוטסטנטיות, כאשר קבוצות נוצריות עוד במאה ה -16 נפרדו מהכנסייה הקתולית לאחר שמתחו ביקורת גלויה על רבים מהדוגמות שלה.
אנו נותנים למילה זו גם שימוש די שולט באותם מקרים בהם אנו רוצים לבטא כי אדם מתנהג בצורה חצופה ונועזת לחלוטין. הילד הזה הוא אפיקורס שהוא לא יכול להעליב ככה את הוריו.
