הגדרת הכרה
אישור קבלה הוא בדיסציפלינות וטכנולוגיות תקשורת, מסר חזרה המאשר כי תקשורת מסוימת הגיעה למעשה ליעדה.
מונח האישור לקבלה הוא רחב ומתייחס למצבים תקשורתיים שונים שיכולים להתרחש באופן אישי, בדואר, באמצעות דואר אלקטרוני או בתרחישים טכנולוגיים אחרים. פונקציית החזרה זו מבטיחה שההודעה התקבלה כראוי ושלא היו טעויות, בעיות או אי נוחות אחרת העלולות להיות נסיבתיות, טכניות או אישיות.
במודל התקשורת המסורתי, בנוסף להודעה, נספרים שולח ומקלט, ערוץ שדרכו נשלחת ההודעה, הקשר המרמז על סביבת שידור מסוימת וקוד שמוכר על ידי השולח והנמען. מקבל בעת תקשורת. תקשורת לא מספקת או לא מוצלחת נובעת מכל בעיה הנובעת מ"רעש "בשידור, שיכולה להיות טכנית (למשל, חיבור הטלפון נשבר) או סדר אנושי (למשל, המקלט מסרב לקבל את ההודעה).
הסטנדרט של אישור הקבלה נוצר בעיקר במטרה להבטיח לשולח שהתקשורת שלו התקבלה ביעילות, כלומר שיחסי השידור נוצרו בהצלחה.
בדיוור, למשל, של מברק, אישור הקבלה נרשם על ידי מפעיל הדואר, ובמקרה שלא ניתן היה להעביר את ההודעה, השולח מקבל פתק המפרט את הסיבה המתאימה.
גרסה של ההכרה היא לענות (מצרפתית, "Répondez s'il vous plaît" או "השב בבקשה"), שבאמצעותו אדם או מוסד שמארגן אירוע ושולח הזמנות, דורשים ממקבלי אותו לאשר את השתתפותם.
במחשוב, למשל, משתמשים בראשי תיבות ACK (עבור "אישור" או "אישור"), ומקובל להעביר הודעת חזרה בפעולות חילופי רשת, המאשרת כי אין שגיאות או הפרעות בשיחת הטכנולוגיה. על פי הפרוטוקול בו נעשה שימוש, המקבילה עשויה להיכלל גם כן נאק (עבור "אישור שלילי" או "אישור שלילי"), באמצעותו נמסר כי זוהו שגיאות או כשלים בהודעה או בתקשורת שנשלחה.
סוג זה של פרוטוקול משמש בקנה מידה קטן וגדול, והשימוש בו נפוץ מאוד גם בשליחה יומית של מיילים. אם מדובר בדוא"ל דחוף, בעל אופי עבודה או שעליו השולח רוצה לדעת את יעדו, קיימת אפשרות לכלול אישור קבלה בתוכניות שליחת ההודעות. בעזרת פונקציה זו, על מקבל הדוא"ל לאשר, עם קבלת הדוא"ל, כי ההודעה אכן הגיעה, והתוכנית שולחת מייד הודעה חוזרת לשולח.
