הגדרת גזירה
פרוסליטיזם הוא הפעולה שמטרתה להשיג חסידים או תומכים חדשים. במובן המקורי הוא שימש לפעולה האוונגליזציה של הנוצרים הראשונים, אך עם חלוף הזמן הוא הוחל על פעולה פוליטית. לפיכך, מנהיג דתי או פוליטי מנסה להשיג חסידים למען מטרתו על מנת לחזק את פרויקטו. בכל מקרה, מדובר בשכנוע אחרים ובשביל זה אנו פונים למנאה, כלומר לפיתוי באמצעות מילים.
התחושה המפלגת של המונח
למרות היותו מושג ניטרלי וכי בעקרון הוא אינו משלב מטען שלילי, בפועל משתמשים בו במובן גנאי. לפיכך, משמעות הביטוי התפלגות היא שמישהו מנסה לשכנע אחרים לטובתם. במובן זה, גזירה דומה לדמגוגיה. שתי הקדנציות הן חלק מההאשמות שמקבלות גישות ואסטרטגיות פוליטיות מסוימות, במיוחד במהלך מערכות בחירות. קמפיין הבחירות הוא, בקיצור, הפרדיגמה של הגשמיות הפוליטית. ברוב הקמפיינים מנהיגים מעטרים את המסרים שלהם, ממזערים את חולשותיהם ומגדילים את אלה של היריבה, נוקטים במערך מחושב מאוד והכל מוערך כבימוי תיאטרלי, ולכן כאסטרטגיה מגיחה במובן הגרוע ביותר של המונח.
להאשים מישהו בהגשת דין הוא לייחס לו כוונה לא ראויה שמבוססת על אינטרס עצמי ולא על טובת אחרים.
הוויכוח הממלכתי
מנקודת המבט הדתית, מילה זו קשורה למחלוקת מסוימת. על פי העמדה הנוצרית, הגזירה היא לגיטימית לחלוטין ואין להבין אותה באופן שלילי, מכיוון שהתורה הנוצרית מגנה על האוונגליזציה כדרך להעיד על דבר האלוהים, דבר הנחשב לחובה מוסרית ומורה לתורה. עם זאת, במדינות מסוימות בעלות מסורת דתית עמוקה, הגשת דתות בלתי רשמיות נחשבת כבלתי לגיטימית ומנוגדת למסגרת החוק הקבועה.
מקורו האטימולוגי של המונח
המילה באה מהמילה היוונית proselytisms, המתייחסת לדוקטרינה דתית שמנסה לשכנע אנשים שיש להם אמונות לנטוש אותם ולהמיר את דתם כביכול אמיתית.
אם ניקח בחשבון את המשמעות האטימולוגית שלה, זה סביר שהמילה קיבלה משמעות מרתיעה, שכן ההנחה שאחרים טועים וכי עליהם להמיר את דתם האותנטית היא סוג של דוגמטיות אינטלקטואלית.
צילום: iStock - elleon
