מה זה פלשבק ורקונטו »הגדרה ומושג
שתי מילים אלו משמשות בדרך כלל בעולם הקולנוע, במיוחד בקרב אנשי מקצוע לתסריטאות. בשני המקרים מדובר בטכניקה נרטיבית בה מסופר סיפור המתייחס לעבר. עם זאת, מדובר בשתי טכניקות שונות.
ניתוח הפלאשבק
למונח באנגלית זה שני חלקים שונים: פלאש וגב. הראשון מציין שמשהו מופיע ונעלם והשני מתייחס לעבר. לכן, זו חזרה למועד מוקדם יותר. מטרת הטכניקה הזו מגוונת מאוד: להבין טוב יותר את סיפור הדמות, לשנות את הסדר הכרונולוגי להתעמק בסיפור או לספק רמזים רלוונטיים כדי שהצופה יבין טוב יותר את האירועים שיתרחשו בעתיד.
בטכניקה נרטיבית זו קיימת הפרעה רגעית במטרה לקפוץ לעבר. בפלאשבק ההפרעה מוצגת במהירות ופתאום ואז הקריינות ממשיכה ומתארת את הרגע הנוכחי. משאב זה נפוץ באותם סצינות בהן דמות זוכרת לרגע פרק מעברו ואז ממשיכה את הנרטיב. בעולם הספרות המונח אנאליפסיס משמש להבעת אותו רעיון.
ללא קשר למונח המשמש, קריינות רטרוספקטיבית היא משאב נפוץ בקולנוע, אך גם ברומן, בסדרות הטלוויזיה, בקומיקס או בתיאטרון. בהתמקדות בעולם הקולנוע, ישנן דוגמאות רבות למודל הרטרוספקטיבי הזה: הסנדק השני, המטריקס או כלבי המאגר. אם בסיפור הקולנועי קפיצת הזמן מכוונת לעתיד, הטכניקה מכונה פלאש-פורוורד.
ניתוח הרקונטו
ממוצא איטלקי פירושו סיפור או סיפור. לכן, לא מדובר על פלאשבק אלא על סיפור שלם.
בעזרת משאב זה משוחזר גם פרק או חוויה קודמת, אך במקרה זה זה לא נעשה פתאום אלא בצורה נינוחה יותר. לפיכך, הרקונטו הוא רטרוספקטיבה ממושכת המאפשרת לנו לספר משהו בפירוט רב יותר.
לאחר הסוגריים הנרטיביים, הסיפור נלקח מחדש ברגע הנוכחי. משאב זה בסדרת טלוויזיה יכול להימשך פרק אחד או יותר.
בסרט "טיטאניק" משתמשים בטכניקה זו, שכן הסרט מתחיל באישה זקנה שחוזרת למקום בו טבעה הספינה ובאותו רגע מתחיל הסיפור.
בספרות, דוגמה מובהקת לרקונטו היא זו שהוצגה ברומן "מאה שנים של בדידות" מאת גבריאל גרסיה מרקס.
תמונות פוטוליה: Sudok1 / Sangoiri
