הגדרת התייחסות צולבת
מושג ההצלבה מתייחס לכל המידע המופיע בטקסט ומתייחס למסמך אחר. מדובר אפוא במערכת איתות המאפשרת לקורא למצוא מידע ספציפי ונרחב יותר.
הפניות צולבות משמשות במסמכים מודפסים קונבנציונליים (רומנים, מאמרים, ספרי לימוד או עבודות מחקר) ובאינטרנט. בכל מקרה, וריאציות ההצלבה מגוונות מאוד: כוכבית או מספר קטן המלווה מילה בטקסט (הערות שוליים), טבלת הסבר, היפר-קישור, סימניות, תמונות, רשימות ממוספרות וכו '. באופן זה, ממש כמו בקריאת מסמך מודפס אנו משתמשים בסמן לסימון מילה או פיסקה, בקריאה וירטואלית יש אינדיקציות המאפשרות לנו לסמן את המידע.
בקיצור, ניתן להבין הפניות צולבות ככלי או כלי העומד לשירות הידע.
ב- Word, ב- Excel ובתוכנות אחרות
כשאנחנו עובדים ב- Word, הפניות מקושרות מאוד שימושיות. דרכם נוכל ללכת לסמן או לדימוי מסוים. כדי להקל על פעולתו, תוכניות Word משלבות את אפשרות ההצלבה.
מתוך אפשרות זו עליכם לבחור, לבחור ולהכניס את האלמנט אליו יש להפנות (למשל סמן). באופן זה, כמה דוגמאות של הפניות צולבות ב- Word יהיו כדלקמן: חזור לעמוד 4, כפי שנראה בטבלה 3, באיור 6 וכו '.
ניתן להצליף גם תאים המשמשים בגיליונות אלקטרוניים של Excel, למשל בקובץ או בגיליון אלקטרוני אחר. בקיצור מדובר בקישור נתונים על מנת לשלב את המידע בצורה משותפת.
בתוכניות כמו Acces או ב- Java, הפניות מקושרות משמשות גם ככלי עבודה.
מדוע הפניות צולבות שימושיות?
אין תשובה אחת לשאלה, שכן התועלת בכלי זה רחבה מאוד. קודם כל מקלים על קריאת הטקסט והבנתו. שנית, ניתן הסבר מסוים מסוים.
מצד שני, הפניות צולבות מאפשרות לעדכן את המידע לצמיתות. לבסוף, כלי זה מכפיל את האפשרויות להגדיל את נפח המידע בנושא נתון.
צילומים: פוטוליה - אולג ארין / גסטודיו
