הגדרת פעלים באינפיניטיב
כידוע, הפועל הוא סוג של מילה המבטאת פעולה בתוך משפט. כשלומדים פעלים בספרדית אנו מוצאים מגוון היבטים: הצמידה שלהם, מצבים, זמנים או צורות לא אישיות. במקרה הנוכחי אנו מתכוונים לנתח את הפעלים באינפיניטיב, אשר יחד עם הגרונד והמשתתף מהווים את שלוש הצורות הלא אישיות של הפועל, הידועות גם כצורות שם של הפועל. ראוי לזכור כי שמות הצורות הלא-אישיות של הפועל נובעת מכך שאין לאינפיניטיב, לגרונד ולמשתתף סיומות אישיות. לפיכך, אם ניקח את צורת הפועל לשחות כהפניה, אין אדם הקשור בה.
השימושים העיקריים באינפיניטיב
לצורות הפועל באינפיניטיב יש סוף המסתיים ב- ar, er או ir, כגון הליכה, חזרה או עזיבה, שהם שלושת הצירופים של שפתנו. כמו הגרונד והמשתתף, השימוש באינפיניטיב אינו תלוי בהסכמה של מין ומספר כמו שאר צורות הפועל. הפונקציה שלו תואמת את אלה של שם העצם. באופן זה, אם אני אומר "הוא אוהב לרקוד" זה שקול לאומר "הוא אוהב לרקוד". לפעמים זה מלווה במאמר ביחיד, למשל "אוכלים" או "עובד" או ברבים, למשל "הליכה" או "תענוגות".
במשפט "לשתות יין בצורה מתונה זה בריא" מעריכים שהאינפיניטיב פועל כנושא. במשפט "אני רוצה לאכול עוף" האינפיניטיב עובד כמושא ישיר. במשפט "הוא לא נותן חשיבות רבה מדי לחיים טובים" האינפיניטיב ממלא את תפקידו של אובייקט עקיף. במשפט "הוא ניסה לנתח את זה" האינפיניטיבית פועלת כאובייקט של מילת יחס. הדוגמאות לעיל מדגישות כי לאינפיניטיב יש את כל הפונקציות המתאימות של שם העצם.
מצד שני, האינפיניטיב יכול לבצע פונקציות אחרות. לעיתים הוא פועל כתועל (קרוב לעזיבה), כהשלמה לתואר (קשה להשגה), כהשלמה נסיבתית (יין ללא ארוחת ערב) או כהשלמה לתואר (רחוק מלהזכה).
אסור לנו לשכוח שלאינפיניטיב יש צורה פשוטה (לנצח. לחזור או לעזוב) אלא גם צורה מורכבת (האינפיניטיב שיש יותר משתתפות אחת, כמו למשל לנצח או לעזוב).
משתמשים בה לאחר ביטויים לא אישיים עם שם תואר ser + (קל להחליט או שאין טעם לנסות). בדרך כלל מוצג עם הפועל ניסוח + מילת יחס a + אינפיניטיב (אתחיל לשחק) או פועל המבנה + מילת יחס של + אינפיניטיב (היא מעולם לא הפסיקה לעלות במשקל).
צילומים: iStock - אווה קטלין / kate_sept2004
