הגדרה של ספקן

אנו אומרים שאדם ספקן כאשר הוא נוטה לפקפק באמת של משהו. הגישה שלהם נוטה לציית לדרך ההוויה, לפיה לא סביר לקבל משהו כנכון ללא ראיות מספיקות ואפילו עם מספיק נתונים ואלמנטים, הספק יכול לשמור על חששותיו לגבי האמת. גישה זו היא יותר מנטייה של מזג, מכיוון שישנו זרם אינטלקטואלי ופילוסופי המבוסס על ספק, ספקנות.

שיקולים לגבי ספקנות כגישה פילוסופית

ספקן מבחינה אטימולוגית בא מהיוונית ופירושו המילולי הוא לבדוק היטב. כגישה כללית, אנחנו מתחילים מרעיון: אין שום ידע מוחלט לגבי שום דבר. כתוצאה מכך, לא ניתן לשמור על כל קריטריון כסופי ובטוח. שיקול זה אושר על ידי כמה פילוסופים יוונים של העולם העתיק, במיוחד Pyrrho. היו גם ביקורות על העמדה הספקנית, שכן נאמר שזה רעיון סותר: אם איננו יכולים להיות בטוחים בדבר, אנו כבר בטוחים במשהו, כלומר איננו בטוחים.

בתולדות הפילוסופיה ישנם שני זרמים גדולים, האחד דוגמטי והשני סקפטי. בעוד שהדוגמטיות מבקשת וודאות רציונלית לגבי היבט כלשהו של המציאות, הספקנות נראית כתנועה הפוכה. איכשהו ההוגה הספקן מנסה להטיל ספק בביטחון היתר של התבונה או האמונה.

ישנן כמה דוגמאות ליריבות בין שתי העמדות בתולדות המחשבה: אפלטון שמגן על האמת כנגד כמה סופיסטים שמטילים ספק בכך או רציונליזם המבוסס על עקרונות הגיוניים מוצקים שמתמודד עם אמפיריות עם רוח ספקנית.

ספקנים מגנים לעיתים קרובות על הטענה הבאה: אם היה ידע תקיף ובטוח, לא היו שינויים בתוכן הידע. במילים אחרות, טרנספורמציה של ידע היא הוכחה לכך שאין ידע סופי. כתוצאה מכך, ספקנות מטילה ספק בעצם רעיון האמת. אל מול טיעון זה, לא סקפטים טוענים ההפך: שינוי הידע מציית לחיפוש הקבוע אחר האמת, ולכן יש אמת.

יש הוגים הדגישו את הצד החיובי של הספקנות, ורואים בה תנועה המשמשת כבלם לכל סוג של פנאטיות אידיאולוגית. מצד שני, אחרים טוענים כי גישה של ספק קבוע היא מזיקה מבחינה אינטלקטואלית, מכיוון שזה נוח מבחינה אנושית להאמין במשהו ולהיות בעל אמונות תקיפות, אחרת אנו הופכים לאנשים שקועים בספק וחוסר מעש.

צילום: iStock - shvili


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found