הגדרת סליחה
סליחה היא הפעולה שבאמצעותה אנו מתנצלים בפני מישהו על טעויותינו או מודים באשמת האחר ומקבלים את בקשת הסליחה שלו. 
בתקשורת קיים קשר בין השולח למקבל ובמקרה של סליחה ניתן לבקש אותו או לקבל אותו.
לעיתים קרובות קורה שאנחנו עושים טעויות בהתנהגות שלנו, שגורמים לאנשים אחרים להרגיז או להפר. אם אנו מודעים לנזק שנגרם, מוטלת עלינו חובה מוסרית לבקש סליחה. זו בקשה שמתבקשת לנסות לתקן את הנזק שנגרם. במקרים אלה אנו אומרים סלח לי או שאני מבקש את סליחתך בתקווה שזה יתקבל ובכך יחזיר את היחסים בין שני האנשים.
במקרה ההפוך, כשאנחנו נעלבים, זה האחר שיכול לבקש את סליחתנו ואנחנו מקבלים את זה או לא. בשני הכיוונים סליחה מבטאת תשובה.
סליחה מרמזת על תחושה אתית גבוהה, בין אם נסלח ובין אם נסלח לנו. אם הסליחה כנה, המשמעות היא שהעבירה או הפעולה שגרמו לאי הנוחות נועדו לחסל. זה יהיה כמו ברית מילולית בין שני אנשים.
במובן הדתי הסליחה מקבלת משמעות חגיגית יותר. למעשה, בדת הקתולית המאמין נסלח על ידי הכומר במעשה הווידוי, שהוא אחד המקדשים העיקריים, לצד נישואין, טבילה ואחרים.
בדתות אחרות קיימת גם תופעת הסליחה, אם כי במובן אחר. דוגמא לכך היא הדת הבודהיסטית, אמונה המאמינה שעלינו לחסל רעיונות שליליים. כדי להשיג זאת, סליחה היא מנגנון שימושי מאוד, מכיוון שזו דרך שמבטלת את אי הנוחות הפנימית שיש לנו כתוצאה מעבירה שהתקבלה.
משמעות הסליחה חלה בחיים הרגילים, בתחום הדתי, וגם במובן הפוליטי. כאשר ממשלה מקבלת את ההחלטה לשחרר אסירים פוליטיים מהכלא (כפי שקרה בספרד לאחר הדיקטטורה של פרנקו), היא מעניקה להם חנינה, שזה שם נרדף לסליחה. משהו דומה קורה עם חוקי נקודות הקצה, שבהם הממשלה מקבלת את ההחלטה
לפטור פשעים מסוימים שבוצעו במטרה לסיים בעיה.
בשפה העממית יש מספר רב של ביטויים הקשורים לסליחה: אני סולח אבל אני לא שוכח, אתה צריך לדעת לסלוח וכו '. ביטויים אלה מצביעים על כך שסליחה היא מנגנון אוניברסלי והיא דבר אופייני לבני האדם, לעולם העתיק או העכשווי, לתרבות המזרחית או המערבית.
