הגדרה של דובר
דבר בפני קהל
אדם המדבר בפומבי נקרא במאמר השפה שלנו, בין אם משום שהוא מתמסר לכך על ידי ביצוע שיחות, עבודות ונאומים הטמונים בנושא שהוא שולט בו, או שזה יכול להיות אדם הנוטל את תפקיד הנואם ב נסיבות מסוימות שמובילות אותו לנאום או כמה מילים מאולתרות בפני קהל גדול.
לכן, בעצם, אנו משתמשים במילה כדי לייעד את אותו אדם שמדבר בפני קהל גדול.
תנאי הרמקול
עם זאת, עלינו להדגיש שלא כולם יכולים לתפוס את תפקיד הדובר מכיוון שיש צורך בכישורים ותנאים מסוימים לשם כך. אדם ביישן שקולו רועד כשמדבר מול מספר רב של אנשים ברור שלא יוכל להפוך אפילו לדובר מדי פעם. משהו דומה יקרה אצל אדם הסובל מגמגום, מכיוון שחוסר היכולת לדבר בצורה שוטפת יהווה מכשול לכל דובר שמכבד את עצמו.
זהו מצב של סינוס קוואנום למקרה שהנואור שולט נפלא באמנות הנאום. אורטוריה היא אחת האמנויות הנהוגות והמוערכות ביותר מאז ימי קדם, במיוחד בתקופת יוון הקלאסית, שם נהגו הפילוסופים לבלוט בשימוש בה כדי לשכנע את חסידיהם.
מכיוון שבדיוק מכך מורכב האורטוריה, בפיתוח טכניקות ואסטרטגיות מסוימות לדבר בצורה אפקטיבית ומושכת שמענגת ומרגשת את הקהל. הרעיון הוא דווקא לשכנע את המאזינים לעשות את מה שמוצע או לבצע פעולה כלשהי.
אך לא רק עם נואם טוב תוכלו לקבל את טובת הציבור, חשוב שגם הדובר יאהב את הציבור, יתקבל על ידו מכיוון שהוא מכבד כמה היבטים כמו: מראה גופני טוב הן בטיפול האישי. ולבוש, יש גישה חיובית, להיות יצירתי ורגיש, ויש לו דיקציה ברורה ושטף של מילים.
הסתגל לסוג הציבור כדי לקבל את טובתו
חשוב להזכיר כי המתודולוגיה בה הדובר משתמש תשתנה בהתאם לקהל ולנושא, מכיוון שכמובן שלא יהיה זהה לדבר בפני קהל בגלל המחווה שמשלמים לעמית שנפטר מאשר מי שנותן נאום באוניברסיטה מדוע למשל אימון לנושא.
